שנות ילדותי בירושלים
שמותינו רוני וגיא, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי סבא מספר לנו על ילדותו:
"שמי זוהר פנחסי. שכונת ילדותי היא ברחוב שמואל הנביא, מול שכונת שיח ג'ראח, השכונה הערבית. (בימינו השכונה מככבת בחדשות בגלל סכסוכי קרקעות).
בינינו לבין השכונה הערבית היה שדה ריק ונטוש. נהגנו לשחק בשדה הזה את משחקי הילדות שלנו. הילדים הערבים שגרו בשיח ג'ראח היו מסתכלים עלינו וקוראים לעברנו קריאות, אולי הם ניסו לשחק איתנו, אבל אנחנו לא תמיד הבנו את הקריאות הללו וחשבנו שהם רוצים אולי רוצים להציק לנו, כי אנחנו יהודים. לעיתים היינו זורקים אבנים זה על אלה, לא באמת שנאנו אותם, הם היו כמו חברים שלנו. ילדים לא מתעסקים בשנאה. כולנו היינו ילדים! גם הם וגם אנחנו.
כעבור כמה שנים, לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967, הגעתי לשיח ג'ראח הערבית, והיה מעניין לראות את שכונת ילדותי מהזווית הערבית.
לא מצאתי אף אחד מהילדים שבגרו, למרות שחיפשתי.
הזוית האישית
רוני חיים ובן הדוד גיא ססר, הנכדים של סבא זוהר: נפגשנו עם סבא לשמוע על ילדותו. מאוד התרגשנו לשמוע את סיפור הילדות של סבא. סבא שמח לשתף אותנו. גיא לומד איתי באותה בכיתה.
מילון
שיח ג'ראח(בערבית: الشيخ جراح), שכונה ערבית במזרח ירושלים, ממזרח לשדרות בר-לב (המכונה בפי הירושלמים "כביש מספר 1"), מצפון למושבה האמריקאית, ומדרום-מערב להר הצופים והגבעה הצרפתית. השכונה נקראת על שם חוסאם א-דין בן שרף א-דין עיסא אל-ג'ראחי, נסיך מאנשי חצרו של צלאח א-דין ורופאו האישי. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”הגעתי לשיח ג'ראח הערבית, והיה מעניין לראות את שכונת ילדותי מהזווית הערבית“