מאגר סיפורי מורשת

גיורא (חוֹרְכֶה) בן משי (זיידנברג) נולד בשנת 1942 בחֵנֵרל רוקה (General Roca) שבמחוז ריו נגרו בפטגוניה, ארגנטינה, וסיים שם את לימודיו בתיכון. הוא עלה לארץ בשנת 1961 בגיל 18 והגשים את חלומו בקיבוץ בית קשת. במהלך השנים עִבְרֵת את שמו ואת שם המשפחה. כיום גיורא הוא גמלאי של משרד הביטחון, גר במצפה רמון מאז שנת 1976 וחבר הנהלת המתנ"ס ביישוב. בעבר כיהן כחבר במליאת המועצה המקומית.

גיורא הוא אידיאליסט ומתנדב למען הקהילה. הוא ויתר על לימודי העברית באולפן שבקיבוץ לטובת גיוסו לצה"ל במסגרת הנח"ל המוצנח, לחם במלחמת ששת הימים בגבעת התחמושת והיה שותף לשחרור ירושלים, ובמלחמת יום הכיפורים נמנה עם הכוח הראשון שחצה את תעלת סואץ ככוח חלוץ של השריון. הוא רואה בכך זכות גדולה.

כילד נמשך גיורא לרכיבה על אופניים ואף הגיע לדרגת אלוף הנוער המחוזי. את תחביבו המשיך גם בארץ: הוא הקים במצפה רמון בהתנדבות קבוצות של ילדים רוכבי אופניים, ואלה הגיעו להישגים בתחרויות רבות. הוא אף העביר בהתנדבות קורסים של עזרה ראשונה, התנדב למשמר האזרחי והדריך תלמידים בסיפורי מורשת קרב על שחרור ירושלים.

הקהילה היהודית בחֵנֵרָל רוקה באה ברובה מאירופה, בעיקר מברית המועצות לשעבר, בתמיכתו של הברון הירש. המתיישבים הראשונים הגיעו כבר ב-1906. חֵנֵרָל רוקה הייתה המקום הדרומי ביותר בגלובוס שיהודים הגיעו אליו באותם ימים. היישוב היהודי שם היה קטן לעומת המרכז היהודי הגדול בבואנוס איירס. לקהילה היה אולם גדול, ששימש בית כנסת לצד אולם לחגיגות בחגים, בטקסי בר-מצווה או באירועים אחרים של הקהילה. יש שם ספרייה וכיתות ללימודי היהדות, ובעבר למדו בהן בעיקר יידיש.

כבר בגיל 13 חלם גיורא לעלות לארץ ישראל. בגיל 18 הוא נסע בחשאי ברכבת למשרדי הסוכנות היהודית בבואנוס איירס, מרחק נסיעה של 1,300 קילומטר, ושם פגש באקראי ישראלי, שליח של תנועת "דרור", שהפנה אותו לחוות הכשרה באזור בואנוס איירס. אחרי הכשרה של כחצי שנה בחווה עלה גיורא לארץ והשאיר מאחור את כל המשפחה.

המסע לארץ באנייה "ירושלים" עבר דרך אירופה. חבריו מהגרעין נשארו לטייל שם, ורק גיורא המשיך במסע. לאחר חודש הגיע לנמל חיפה ומשם שם פעמיו היישר לקיבוץ. אימו, אביו החורג ואחיו עלו בעקבותיו לאחר שלוש שנים.

גיורא בשירות הצבאי – כיבוש ירושלים

הקהילה בארגנטינה של היום קטנה מאוד, ורובה מרוכזת בבואנוס איירס. נותרו שם יהודים המעוניינים לעלות, אך מתקשים לעשות זאת עקב המצב הכלכלי הבלתי יציב המאפיין את ארגנטינה.

הזוית האישית

סיפור זה תועד במסגרת מיזם "הגדת העליות" 2019 ביוזמת החברה למתנ"סים בשיתוף תנועת של"מ, המשרד לשוויון חברתי, תכנית הקשר הרב דורי ובית התפוצות