מאגר סיפורי מורשת

שמי רעות לוי, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי דוד יעקובוב. סבא נולד בשנת 1953 באוזבקיסטן בעיר בוכריה. סבא סיפר לי על החלום הגדול שלו, להגיע לארץ ישראל.

העלייה לישראל מאוזבקיסטן

סבא סיפר לי על החלום הגדול של המשפחה לעלות לישראל. את החלום הזה הם הגשימו בשנת 1977. המסע הזה התחיל בנסיעה ברכבת שחורה. הם נסעו ברכבת כמה ימים עד שהגיעו לוינה, שם הם נשארו כמה ימים בגלל שבישראל הייתה באותה העת מלחמת יום הכיפורים. כשהמלחמה הסתיימה הם הגיעו מוינה לישראל.

מיד כשהגיעו ארצה, העבירו אותם למגורים שנועדו לעולים חדשים – מין מעברה עם תנאי מחיה קשים מאוד. ללא מיטות בגדים ומזון. לאחר שבוע העבירו אותם לעפולה. כל התהליך התבצע בלילה ולא הייתה להם אפשרות לראות איפה הם, רק בבוקר הם ראו את הבתים היפים, אבל הכל מסביבם היה שומם.

לאחר כמה שנים, לאחר שעברה תקופת ההסתגלות, הם למדו את השפה ובהמשך הם בנו את ביתם החדש בעיר תל אביב. סבא היה חקלאי ונהג אוטובוסים.

חתונה בוכרית

סבתא הייתה מעצבת שמלות כלה, מאפרת ומקשטת כלות לפני חתונתן. במהלך עריכת חתונה בוכרית נהוג ללבוש בגדים מסורתיים המאפיינים את העדה, כמו מעיל ארוך מכותנה שנקרא "ג'ומה". הגברים לובשים בדרך כלל כיפה בוכרית בצבע זהב ואדום הנקרא "חלפו". גם לכלה יש כמובן לבוש מיוחד – שמלה מפוארת עם עיטורים השזורים בחוטי זהב. במשפחתי נמצא "ג'ומה", שעבר מדור לדור ואני הדור השישי לג'ומה.

מקורה של יהדות בוכרה הוא הקהילה היהודית של מרכז אסיה. מנהגים רבים נשמרו מדורי דורות ובינהם מנהגי החתונה הבוכרית. העדה ידועה במיוחד בכל הנוגע לבישול, סוגי המאכלים מבוססים על אורז ובשר. מאכלים מתוקים: נהוג לתת לאם הכלה ולחמותה מעדן עשוי מקצף ביצים מתוק. בעת הריקודים והשמחות, נהוג לפזר שטרות כסף (אמיתי לגמרי) על חתן השמחה.

הזוית האישית

רעות לוי: נהנתי לחקור וללמוד על המשפחה שלי, תודה!

עיצוב תמונה שלי ושל סבי בתכנית הקשר הרב דורי, בפעילות הראשונה של הקשר הרב דורי