מאגר סיפורי מורשת

ילדותי בחיפה

שמי הוא פנינה אסייג, נקראתי על שם האחות של סבתי, פולינה. כשהייתי קטנה, קראו לי בשם חיבה- פאולינה.

נולדתי בחיפה. אבא שלי, אברהם, הגיע לישראל מסוריה, מעיר בשם חאלב. אמא שלי, אסתר, נולדה בארץ ומשפחתה גרה בטבריה. בבית ההורים דיברו בעברית, אבל כשלא רצו שנבין אותם, אבא ואמא שלי דיברו ביניהם גם בערבית.

גדלתי בחיפה ברחוב שמן, אמא שלי הייתה עקרת בית, ואבא עבד כסניטר בבית חולים "רוטשילד" בעיר. גדלנו ביחד עם כל הילדים בשכונה. אחרי שחזרנו מבית הספר הינו משחקים ביחד תופסת, מחבואים, וחמש אבנים, והיינו כמו משפחה אחת גדולה. אני מאוד מתגעגעת לימים ההם, לשכונה ולאנשים שגרו וחיו בה.

למדתי בבית ספר "כרמלי" במגמה עיונית. יש לי זיכרון מביך מבית ספר. יום אחד הגעתי לבית הספר עייפה ונרדמתי בזמן השיעור, (מה שהיה קורה לעיתים תכופות כשהיה משעמם) והמורה הגיע עד  אליי, וקרא לי "נסיכה, התעוררי" וכל הילדים צחקו וזה היה קצת מביך.

כשהייתי נערה הייתי בתנועת הנוער "השומר הצעיר". מאוחר יותר רקדתי ריקודי עם, והייתי חברה בלהקה. בצעירותי אהבתי מאוד לשמוע שירים של אלביס פרסלי שהיה הזמר האהוב עלי.

מקום העבודה הראשון שלי היה בגן ילדים, כשהייתי בת חמש עשרה. בחרתי במקצוע זה כי אני מאוד אוהבת ילדים. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי, ואני עדיין עובדת בגן ילדים, כבר למעלה מ 50 שנה.

מנהגים ומסורת 

בחגים ובשבתות, אהבנו לשחק "רמי" וקלפים (21) עם כל המשפחה. אני אוהבת את כל החגים, כי לכל חג יש לו את הייחוד שלו.

אני אוהבת במיוחד את המימונה שלאחר חג הפסח. אותה אנו חוגגים בשמחה ואהבה, בכל שנה. מכינים המון מופלטות עם דבש, ועוד מיני מטעמים וממתקים לציון השפע, הברכה והאושר. מנהג נוסף שאנו מקיימים, אנו  לוקחים קערה עם קמח, מניחים בפנים חמישה עלי נענע וחמישה ענפי פול, כל אחד מוסיף תכשיט מזהב שיש לו, טבעת, צמיד וכו' ומאמינים שזה ייתן ברכה ועושר.

הקמת בית ומשפחה

הכרתי את בעלי, שלמה אסייג, כשעבדתי בגן ילדים, והוא הגיע לעשות עבודות שיפוץ בגן. בשנת 1971 כשהייתי בת עשרים, שלמה ואני התחתנו באולמי ה"דקל" בנשר. נולדו לנו שלושה ילדים, שתי בנות ובן. וכיום, יש לנו תשעה נכדים אהובים, שאיתם אנו מתראים הרבה. הם מגיעים אלינו לשבת, וההנאה שלנו היא לטייל ביחד, ולבשל להם את האוכל שהם אוהבים.

הזווית האישית

אופיר: בזמן העבודה עם סבתא, למדתי עליה הרבה דברים שלא ידעתי. סבתא נהנתה מאוד כששאלתי אותה שאלות והיא העלתה זיכרונות. נהנינו מאוד מהזמן המשותף שהיה לנו ביחד.