מאגר סיפורי מורשת

סיפור אהבה – סבתא נורית

החוט המקשר בסיפור האהבה במשפחתנו היא האהבה והקשר המשפחתי ההדוק. סיפורנו מתחיל מעליית אבי מגרמניה לארץ ישראל. אבי הבין שהמצב בגרמניה יורע ליהודים עם עליית היטלר לשלטון. כתוצאה מכך, הוא החליט לעלות לארץ ישראל, למרות אהבתו הרבה לגרמניה. בהחלטה הזו כלל את משפחתו הגרעינית ובנוסף גם את הוריו שלא הסכים להשאירם מאחור. כל המשפחה עלתה לישראל באנייה, לאחר שמכרו את כל רכושם בעבור פרוטות. בארץ הם חברו לאחיותיו של אבי. כאן בארץ המשיכו לקיים מפגשים משפחתיים כפי שנהגו להיפגש בגרמניה, בזמני חגים ושבתות. עד היום אנחנו מקפידים במשפחה להתראות לעתים קרובות ובעיקר בחגים ושבתות. בנוסף, במשפחתי אוהבים לארח ולבשל לאורחים. כמו כן, יש לנו אהבה לארץ, למולדת. זהו ערך מרכזי שמלווה את משפחתי ולכן אנו משתדלים לטייל בה כמה שיותר ולהכיר אותה היטב.

לאבא שלי, שהיה יליד גרמניה, התאפשר מספר פעמים לחזור לעירו ולהתארח שם, אך הוא לא הסכים בשום אופן. הוא טען: " זהו, אני סיימתי עם גרמניה, כל ילדיי – תדעו שהארץ שלנו היא ישראל, ואני לא זז מפה". האהבה לארץ התבטאה בבית של אבי בהרבה דרכים. האחת הזכורה לי ביותר היא ההתעקשות לדבר איתי עברית למרות שהשפה לא הייתה שגורה בפיהם של הוריי. כתוצאה מכך, היו הרבה שגיאות מצחיקות כמו: במקום ללכת יחפה – הם אמרו לי: "אל תלכי חייפי". לחברות שלי סבא נהג לומר: "תודה ריבה".

בתחילת הדרך

הוריי בחרו עבורי את השם – נורית משום שאמי רצתה שם עברי. היא שאלה את הקרובים שהיו כבר דוברי עברית, "איך נקרא לילדה?". הקרובים הציעו את השם נורית כי נולדתי בתקופת פסח כאשר הנוריות פורחות. כאשר אמי נהגה לטייל איתי בעגלה, לא אחת היא נשאלה :"מהו שם הילדה?" אך היא לא תמיד זכרה ונעזרה באחותי הגדולה. שאלה אותה: "מלכה, איך קוראים לילדה?"

כל ההתאקלמות בארץ הייתה קשה: העיקו גם נושא השפה, העבודה וכו'. בעלי, סבא הרמן, התגייס לצבא הבריטי ונעדר הרבה מהבית. בביתנו בנוסף השכרנו חדר נוסף לדייר כדי להגדיל את ההכנסות שלנו ולהתפרנס (היו רק  2 חדרים). למרות הכל, מעולם לא התלוננו ואהבת הארץ והמשפחה הייתה מעל הכל.

בימי העצמאות הלכנו לראות את המצעדים של הצבא והחיילות השונים ברחובות לאחר בילויי במסיבות יום העצמאות בערב.

מצעד יום העצמאות

הזוית האישית

הנכד פלג: היה ממש כיף ואני כבר רוצה לעשות את זה שוב

סבתא נורית: היה מאוד נעים להיפגש עם פלג ולהעביר את מעט ההיסטוריה שלי שאפשר עוד להמשיך ולהמשיך. לי היה נעים להיזכר, ולדעתי זו תחילה של היכרות מעמיקה בינינו שיהיה לה המשך.