מאגר סיפורי מורשת

סבי מרדכי משבך נולד בתאריך 18.9.1947 בעיר בשם ובז'יך שבפולין.

מקור שם המשפחה לא ידוע קיימת סברה ששם המשפחה הוא שיבוש של השם ממבך שהוא שם נפוץ יותר. משמעות ה-בך זה פלג או מעיין השיבוש בשם המשפחה נגרם מכך שאח של אבא של סבא שלי חזר לפולין בסוף מלחמת העולם השנייה ואז רשמו את שם משפחתו של האח – משבך וכשאבא שלו חזר מרוסיה לפולין אחרי מלחמת העולם השנייה הוא אמר שיכתבו את שם משפחתו כמו של אחיו הגדול. השם הפרטי של סבי הוא על שם סבא שלו.

משפחתו של סבי עלתה לארץ כשסבי היה בן 10 בשנת 1957, הוא עלה עם הוריו אחותו סבא וסבתא שלו מצד אמו. מה שהביא את ההורים של סבי לעלות לארץ זו העובדה שהארץ היא הארץ של היהודים וממשלת פולין הרשתה באותה תקופה ליהודים לעזוב את פולין ולעלות לארץ.

הוריו של סבי קיבלו דירה בקריית ים אבל הוא ואחותו הופרדו מהוריהם ושהו אצל קרובי משפחה בקיבוץ מזרע בכדי שיעזרו להם להשתלב. כעבור חודש התאחדה המשפחה כולה בדירה שרכשו בנצרת עילית. בית ילדותו של סבי היה בית חד קומתי בעל שלושה חדרים. אחרי כמה שנים הוסיפו חדר נוסף. לסבי יש אחות אחת צעירה ממנו שגרה בטבעון, אבא שלו היה מהנדס בניין שעבד מרבית שנותיו ב"סולל בונה" ואימא שלו לא עבדה. יש לו ארבעה ילדים ועשרה נכדים.

סבי גדל בנצרת עילית, כשהיה בן 13-14 הוא ביקש מאביו שיקנה לו רדיו טרנזיסטור תשובתו של אבא שלו הייתה "אבא שלי לא קנה לי ואבא שלך לא יקנה לך, אם אתה רוצה טרנזיסטור תעבוד תרוויח כסף ותקנה אותו לבד".

אבא של סבי סידר לו עבודה בסולל בונה, סבי הוציא מסמרים מקרשים. ברגע שהיה לסבי מספיק כסף לרדיו התפטר מעבודתו ונסע לחיפה לקנות רדיו. הרדיו נשאר בבית שלו עשרות שנים והיה יקר ללבו ועכשיו הוא לא יודע איפה הוא בנוסף לרדיו טרנזיסטור היו לסבי תמונות של אלביס פרסלי, שהיה אז זמר מפורסם, שהיו מודבקות בארון שלו.

תחביבו של סבי היה איסוף קופסאות גפרורים, היו לסבי קופסאות גפרורים מכל העולם, כשהתגייס לצבא נתן סבי את האוסף לבן של חבר של אבא שלו והוא המשיך לאסוף. אחרי הרבה שנים התקשר ושאל אם הוא רוצה את האוסף חזרה סבי השיב בחיוב, והאוסף נמצא עד היום אצלו בבית.

שירותו הצבאי של סבא היה בסיירת אגוז. בתחילת 1968 זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים סיים סבי קורס קצינים ומונה למפקד מחלקה בסיירת אגוז, שהייתה אז סיירת פיקודית של פיקוד צפון. כמה ימים אחרי סיום הקורס נשלחו חיילי הסיירת וסבי ביניהם לפעולה ראשונה בשטח ירדן שבוצעה כתגובה לעליית רכב ישראלי על מוקש שהונח ע"י מחבלים בעמק הירדן. הפעולה חייבה מעבר של נהר הירדן לצד הירדני. הפעולה בוצעה בחודש ינואר, הזרימה בנהר הייתה חזקה והמים היו קפואים סבי מספר כי את ההרגשה של הכניסה למים הקפואים אני זוכר עד היום למרות שעברו עשרות שנים.

כל תקופת השירות בעמק הירדן הייתה תקופה שבה בוצעו מדי יום פיגועים ע"י מחבלים משטח ירדן ואנחנו עסקנו בניסיון למנוע את פעולות אלה לתפוס את חוליות המחבלים ולפגוע בהם ולעבור לצד הירדני לפעולות תגמול למיניהם

באחד הימים לסבתי היה יום הולדת אז סבי נסע אליה הביתה. אחרי זמן קצר אמר סבי לסבתי שהוא חייב לחזור ליחידה כי הוא מרגיש שמשהו קורה ואכן קם ונסע בחזרה ומן הרגע שהצליח ליצור קשר עם היחידה התברר שהחיילים שהיו תחת פיקודו נתקלו בחוליית מחבלים ליד קיבוץ גשר בזכות ההרגשה שהייתה לסבי הספיק להגיע למקום בזמן ולהשתתף בקרב עם חוליית המחבלים ולהיות שותף לחיסולם. כמה חודשים אחרי שהשתחרר משירות חובה חזר לצבא ושירת במשך ארבע שנים נוספות בקבע אחרי שהשתחרר מהצבא עבד חברת מבני תעשייה בתחום של שיווק וניהול בניינים לתעשייה אחרי 16-17 שנה עזב ועבד בחברות נדל"ן נוספות ובשנים האחרונות הוא עובד בחברה בבעלותו.

סבא וסבתא הכירו מאז שהיו ילדים קטנים. והתחתנו בשנת 1970. ערב אחד כשהייה בן 18 בערך קיבל מאבא שלו את האוטו שלו ונסע עם חבר טוב לבלות. "החלטנו להזמין שתי בנות שיבואו אתנו. הזמנו את סבתא שלך ואת חברתה הטובה ששמה היה בת שבע. לימים אני התחתנתי עם סבתא שלך והחבר שהיה לי התחתן עם בת שבע"..

"התחתנו באולם בקריית מוצקין ולפני החתונה אבא שלי כל הזמן ביקש שאני אגיד לו כמה אנשים מהצבא יבואו לחתונה ואני אמרתי לו שלא יבואו הרבה כי הם עסוקים כשהגענו לאולם ראינו שכל החניה תפוסה ברכבים צבאיים ובתוך האולם יש עשרות רבות של חיילים".. "לחתונה סבתא שלך ואני איחרנו"

לסבא וסבתא ארבעה ילדים. אימא שלי נולדה בשנת 1970 הדוד הראשון שלי נולד בשנת 1975 הדוד השני נולד בשנת 1977 והאחרון בשנת 1982".

עופר ועודד, דודים שלי, היו ביחד במעון יום ובדרך כלל סבתא שלך הייתה מוציאה אותם. פעם היא הייתה צריכה לנסוע לאיזשהו מקום וביקשה ממנו להוציא אותם סבא שכח. הגננת חיכתה איתם וחיכתה עד שלקחה אותם לבית שלה ומשם לקחו אותם. המשפחה נוהגת להיפגש מדי כמה שבועות סביב שולחן האוכל, במפגשים כל הנכדים ביחד משתוללים. החגים  מתכנסת כל המשפחה לארוחה מסורתית שהתפריט בה קבוע.

הזוית האישית

דור קובו מתעד את סיפורו של סבא מרדכי,  חוויות ילדותו, שרותו הצבאי ומשפחתו.