ילדותי בקיבוץ יראון
נולדתי בחיפה בשנת 1955, בגיל 8 הורי התגרשו ונאלצתי לעזוב את הבית ולעבור לגור בקיבוץ יראון בגליל העליון.
"יִרְאוֹן הוא קיבוץ באזור הצפון בתחום המועצה אזורית הגליל העליון. קיבוץ יראון שייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת, הוא אינו מופרט ושומר על אורח חיים שיתופי, בדגש על ערבות הדדית. היישוב נקרא על שם יִרְאוֹן המקראית (יהושע י"ט ל"ח) שבצפון נחלת שבט נפתלי, שיש המזהים אותה בכפר הלבנוני הסמוך ממערב "יארון". הקיבוץ הוקם לאחר מלחמת העצמאות ב-20 במאי 1949 בידי יוצאי חטיבת יפתח של הפלמ"ח".
חדר אוכל בקיבוץ יראון (ויקיפדיה)
את כל הילדות שלי העברתי בקיבוץ, החיים בקיבוץ היו מלאי חוויות מהנות של לימודים עבודה וחיי חברה עשירים ונפלאים, למרות הקושי של פרידה מהמשפחה הקיבוץ עטף אותי בחמימות רבה, הייתה לי משפחה מאמצת חמה ואוהבת. בקיבוץ הכל הוחלט בשבילי כגון: לימודים, עבודה וחיי חברה.
חיינו בבתי ילדים ולא הייתה לנו אפשרות להחליט. בגיל יותר מאוחר גם הוחלט בשבילי על ידי אימי ודודתי שאני צריכה ללכת ללמוד מקצוע, הן החליטו עבורי שאלמד, מטפלות מוסמכות, לאחר מכן התגייסתי לצבא וגם שם לא יכולתי לעשות כרצוני.
את החרות שלי הרגשתי מהיום שהתחתנתי שהתבטאה בעצמאות כלכלית בעבודה כרצוני ומאז הייתי בחרות אישית.
הזוית האישית
סבתא שוש: תכנית טובה שבה אפשר להעביר לנכדים מסרים.
מילון
ילד חוץילד חוץ הוא כינוי לילד שלא היה מבני הקיבוץ והצטרף לקיבוצים שבהם הוסדרה לינה משותפת או חברת ילדים ומסגרת חינוכית מופרדת ועצמאית מהחברה הבוגרת, כדוגמת מוסדות החינוך של הקיבוץ המאוחד. בהיעדר משפחה ביולוגית בסביבה, הוצמדה לילד "משפחה מאמצת" מתושבי הקיבוץ.