מאגר סיפורי מורשת

הורי אבי צבי, בן למשפחה דתית ברוסיה (היום אוקרינה) שלה 11 ילדים, הם ברחו מרוסיה והוא עלה לישראל בגיל 19 בשנת 1922. הוא ייבש את ביצות חדרה ועלה לייסד את מושב כפר-חגלה בעמק חפר. בגיל 11 עברה אמי חווה לעיר פוניבז' כדי ללמוד בגימנסיה העברית.

 

 

היא הייתה שם לבדה וסיימה 7 שנות לימוד בהצלחה. לאחר 4 שנים התקבלה ללימודים באוניברסיטה בקובנה. רצתה ללמוד רפואה, אך בגלל "נומרוס קלאוסוס" (מספר מקומות מוגבל ליהודים.) התקבלה  רק למחלקה לביולוגיה.

 

לאחר שנישאו התיישבו בכפר חוגלה ושם נולדתי בשנת 1940.

 

אבי שומר על הישוב

 

אבי המשיך בפרדסנות ובשנותיו האחרונות פיתח במשקנו גם את ענף המכוורת (דבורים). אמי עבדה כל השנים במשק ובעיקר טיפלה בענף הלול (תרנגולות).                             

 

חוגלה הוא מושב בעמק חפר, מדרום לחדרה, בתחום המועצה האזורית עמק חפר. הוא קרוי על שם חגלה בת צלופחד, שעמק חפר נכלל בנחלת שבטה, מנשה. היישוב הוקם בשנת 1933 על ידי עולים מליטא, רוסיה ופולין יחד עם תושבי הארץ. ענפי החקלאות העיקריים במושב הם תפוזים, פרחים, מכוורת ומשתלות צמחי בית.

 

בשנת 2000 הוקמה הרחבה קהילתית ליישוב, שהביאה איתה משפחות חדשות וקידום למושב. איתנו בבית היה גם סבא שלי (אבי אמי), הוא לא ידע עברית ודיברתי איתו באידיש (כך יש לי היום שפה נוספת לדיבור ולקריאה). הוא דאג לי מאוד וכל חברי חשבו שהוא סבא שלהם גם. פעם אפילו בא להציל אותנו משקיעה בבוץ כשהלכנו לקטוף נרקיסים (כשעוד היה מותר…)

 

בגן הילדים היו לנו הרבה פעילויות בטבע. גם יצאנו לטיולים רגליים בסביבה. אני זוכרת טיולים לכפר הערבי "מנשייה" (שעל אדמותיו יושב היום הקיבוץ "גבעת חיים איחוד"). ריח הטבון היה מאוד חריף בכפר ההוא.

 

בית הספר היסודי כפר חוגלה היה תמיד מושב קטן, ובו רק 50 משפחות. מסביבו קיבוצים ומושבים דתיים, לכן היה לנו בית-ספר בכפר ובו ארבע כיתות: כל שנתיים פתחו כיתה א', ואז היו בבית-הספר גם כיתה ג', כיתה ה' וכיתה ז'. היו מצבים שלמדו שתי כיתות בחדר אחד.

 

הגימנסיה בחדרה בסיום כתה ח' עמדו בפני 2 אפשרויות: התיכון החדש ברופין(שרק אז נפתח). הגימנסיה הוותיקה  בחדרה. אני בחרתי (בעזרת הוריי) בגימנסיה. היו לנו בשכבה 2 כיתות, אך היו לנו יחסים טובים מאוד בין 2 הכיתות. שנות הגימנסיה היו לי שנים נפלאות. מהכפר הקטן ומהכיתה הקטנה מצאתי את עצמי בין הרבה חברות וחברים, שעם מרביתם אני שומרת קשר עד היום. בשביעית (כתה יא') היה לי חבר ממשפחת אהרונסון (מאנשי ניל"י) אבא שלי היה "מזועזע" מהאפשרות שבן מהימין מחזר אחר בתו ממשפחת שמאלנים (מפא"י). באותה תקופה היה פילוג בקיבוצים על רקע פוליטי.            

 

בכתתנו היו 2 תלמידים ממשפחות דלות אמצעים, כדי לאפשר להם להמשיך ללמוד בכתה יא' ויב' יצאנו לעבוד בקיבוץ חולתה ואת הכסף מסרנו לבית הספר לפקודתם. בבחינות הבגרות בחרתי להיבחן בערבית במקום בהיסטוריה (התקשיתי בשנייה ואהבתי את הראשונה). היה לי מורה משובח לערבית (יוסף צמח) ובזכותו למדתי לשון עברית באוניברסיטה. במקצוע זה אני עוסקת גם היום.

 

בשנת 1957 התגייסתי לצבא, ונשלחתי להדרכה בבה"ד 11 .הייה לי שירות מעניין ביותר ובמהלכו הבנתי שעתידי הוא בהוראה. החלטתי ללמוד באוניברסיטה בירושלים ספרות ולשון עברית. במחצית השנייה של השירות היכרתי את גיורא בעין-ורד, נישאנו בשנת 1961 וגרנו 14 שנים בבסיסים שונים של חיל-האוויר.      

 

בשנת 1979, עם פרישתו של גיורא מהצבא, בנינו את ביתנו בעין-ורד, וכאן גדלו ופרחו ארבע בנותינו. משנת 1961 לימדתי לשון וספרות בתיכון ובחטיבה, חינכתי ברוב השנים ואהבתי את עבודתי ואת רוב תלמידי.

 

אורן: למדתי על הילדות של סבתי בתקופתה של ראשית המדינה. היו דברים שנראו לי ממש מוזרים אך מאוד נהניתי לעבוד איתה.

 

סבתא שרה'לה: מאד נהניתי להכין עם אורן מצגת "powerpoint" על תולדות חיי. קיבלנו הוראות מאד מדוייקות מהמנחות לגבי היקף המצגת, מבנה השקופיות ושימוש בעזרים שונים. לצערי, אני לא בטוחה שאוכל לעשות עבודה דומה ללא עזרה, אבל כל עוד אורן יהיה מוכן, אני אמשיך לתרגל. תודה.

 

כפר חוגלה: "חָגְלָה (קרי: חוגלה) הוא מושב בעמק חפר, מדרום לחדרה, בתחום המועצה האזורית עמק חפר. הוא קרוי על שם חגלה בת צלפחד, שעמק חפר נכלל בנחלת שבטה, מנשה. היישוב הוקם בשנת 1933 על ידי עולים מבולגריה, רוסיה ופולין יחד עם תושבי הארץ. ענפי החקלאות העיקריים במושב הם תפוזים, פרחים, מכוורת ומשתלות צמחי בית."

 

תכנית הקשר הרב דורי, 2010

מובילת תכנית אילת שחק