מאגר סיפורי מורשת

אבנר גולדשמיט נולד בנובמבר בשנת 1943 בטבריה בבית החולים הסקוטי. הוא נהרג בשנת 1973 בתאריך 7 לנובמבר ברמת הגולן ממש מול הבית (במלחמת יום הכיפורים). הוא גדל בקיבוץ חולתה והיה אדם חרוץ משכמו ומעלה. בבגרותו ניהל את ענף גידולי השדה בקיבוץ. בצה״ל היה רב סרן, סמג"ד של גדוד 96, חטיבה 179 שהייתה חטיבה שבלמה את הצבא הסורי מלרדת לכיוון טבריה.

חיים בקיבוץ

אני ואבנר למדנו באותה כיתה בקיבוץ. אחרי שגמרנו את הלימודים עבדנו בקיבוץ עד שהתגייסנו לצה"ל. אבנר התגייס לחיל שריון והלך לקורס מפקדי טנקים. לאחר מכן הלך לקורס קצינים. במסגרת קורס הקצינים באו אליו שלושה מפקדי חיל אוויר ורצו לגייס אותו לקורס טייס, אך הוא סירב. כשהשתחרר חזר לקיבוץ והפך להיות מנהל ענף הכותנה בקיבוץ. הוא היה אדם עם מוסר עבודה גבוה: היה משכים עם עלות החמה ועבד בשדה עד צאת הנשמה.

אחרי השחרור חזרנו לקיבוץ, בשנת 1965 התחתנו ואז נולדה איילת, הבת הבכורה. כעבור שנתיים באפריל שנת 1967 נולדה אוסנת, ואז פרצה מלחמת ששת הימים. אבנר נקרא למילואים, כאשר כל אנשי המילואים מהארץ גויסו וישבו בהמתנה וחיכו להוראה מהדרג הצבאי והמדיני להתחיל במלחמה. ואז כוחותינו השמידו את כל חיל האוויר של הצבא המצרי וגם חיל הרגלים והצבא הממונע הושמד כליל והצבא הישראלי יצא כשידו על העליונה.

אבנר היה אדם מוערך מאוד בקיבוץ.

חג שבועות בשדות הקיבוץ

אבנר מספר על קרב במלחמת ששת הימים (1967)

"ביום לפני פרוץ הקרבות עדיין יושבים היינו בחניון, אבל ידענו שהדבר קרוב. והנה מתוך שיחות עם החבר׳ה הסתבר: פוחדים מארטילריה מתוכננת של המצרים. פתאום הבזיק לי רעיון: אספנו מהאזור בקבוקים ריקים, העמדנו אותם בשורה וביקשתי מהחברה לזרוק אבנים ולפגוע. כשם שיצליחו לפגוע בבקבוקים כך יצליחו המצרים לפגוע בנו. תרגיל זה עזר- והמתח ירד.

עברנו את הגבול המצרי סמוך לשמונה בבוקר. נדמה לי שהיינו הראשונים לכניסה לתוך מרחב סיני, חוד לחטיבה כולה שהייתה צריכה להגיע מצפון מזרח אל צומת אל-עריש, אבו-עגילה, ג'אבל ליבני. נמצאנו בציר שלגבי המצרים היה בלתי עביר לרכב ואף לא נתקלנו באויב כלל. רוב שעות היום נסענו מרחקים במהירות ורק פה ושם התעכבנו לשלוח פגזים על עצמים שנתגלו באופק. בעוד אנו מחליפים אש עם האויב פקד המג"ד מפלוגה א' לתפוס עמדות מימין."

אבנר לפני יציאתו לקרב

"המג״ד נתן פקודה עם מספר מועט של טנקים ולפתוח באש על המוצב. דבר זה איפשר לפתוח בהסתערות. גילינו את מוצב הרדאר תעלות חפורות, תותחים נגד מטוסים, תותחי שדה- אבל לא שריון. הייתה זאת פלוגתנו שנכנסה מיד למגע אש עם האויב. ממש לפני שפתחנו הסתערות נאמר לנו שחיל האוויר עומד להיכנס לפעולה. ואמנם מיד באה פעולת ריכוך מצד חיל האוויר. סיימו ובאה פקודת ההסתערות שלנו."

ציון לשבח שקיבלה פלוגתו של אבנר בקרב על המים בירדן

הזוית האישית

ברכה גולדשמיט: אני מאחלת לנכדי שלא יהיו יותר מלחמות, שנחיה בשלום עם שכנינו. היה לי מאד חשוב לספר את סיפור חיו של אבנר שנפל במלחמת יום הכיפורים כשהוא בן שלושים והשאיר אותי בת 30 עם 3 בנות.