מאגר סיפורי מורשת

שמי יעקב, נולדתי במושב תל עדשים בתקופת המנדט הבריטי בארץ בשנת 1947. הגעתי לעולם  בערב חג שני של פסח, לחנה ויוסף האן שעלו מגרמניה והיו מהמתיישבים הראשונים במושב תל עדשים. אישתי אורית נולדה גם היא בתל עדשים בשנת 1948, כמה חודשים לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, סמוך לחג החנוכה, למשה ושרה כהן, שגם הם היו מהמתיישבים הראשונים בתל עדשים.

את אורית הכרתי כבר בגן הילדים והיינו חברים טובים עוד מילדות. בהמשך, למדנו יחד באותה הכיתה בבית ספר עמק יזרעאל בגניגר. כשהייתי בכיתה י' עזבתי את בית הספר כדי לעזור להוריי בעבודת המשק המשפחתי. כשהייתי בן 17 ואורית הייתה בת 16, הפכנו לזוג חברים לאחר שחיזרתי אחריה. הייתי נוסע ליד הבית שלה באופניים שלי וחיכיתי לראות אותה. פעם אחת רדפתי אחריה עם אווז כשהיא בורחת מפוחדת. החיזורים שלי הצליחו והפכנו להיות חברים.

כשהגעתי לגיל 18 התגייסתי לצבא לחטיבת הצנחנים ושירתי כלוחם. בתקופת מלחמת ההתשה התגייסתי למילואים כחובש קרבי ולחמתי בתעלת סואץ ובבקעה. כשהסתיימה המלחמה חזרתי למשק של הוריי ועבדתי ברפת ובשדות. אורית, אשתי, התגייסה לצבא ושירתה כמורה חיילת בעיירה מעלות, שם לימדה אנשים מבוגרים עם בערות לקרוא ולכתוב. בהמשך שירתה כמשק"ית חינוך ביחידת מורות בפיקוד צפון. לאחר שהשתחררה מהצבא למדה הוראה והייתה מורה בתחום החינוך המיוחד בגבעת המורה.

לאחר מספר שנות חברות אורית ואני החלטנו להתחתן. את החתונה ערכנו בשנת 1970 בטבעון. אני הפכתי לבן ממשיך במשק של הוריי ובשנת 1971 בנינו את ביתנו בסמוך למשק המשפחתי. בבית הזה נולדו לנו ארבעה ילדים: גלעד, נעם, שרה וורד. המשכתי לתפעל את רפת החלב והמשק עד לשנת 2003. בשנת 2003 החלטנו לסגור את הרפת ואז התחלתי לנהל את הרפת ולהדריך בכפר הנוער "ניר העמק" בעפולה. אורית עם השנים התמנתה לסגנית מנהלת בית ספר "בן צבי" בגבעת המורה, עד שפרשה לגמלאות בתום 35 שנות עבודה. אורית ואני מתגוררים עד היום בבית שבנינו בתל עדשים – המושב שבו נולדנו, גדלנו, התחנכנו וילדנו את ילדינו.

הזוית האישית

הנכד אלון: היה לי מאוד כיף שסבא הגיע לבית הספר, ראה איפה אני לומד והכיר את החברים שלי לכיתה. במפגשים סבא פגש אנשים שהוא מכיר מילדותו והיה ממש מעניין לשמוע את השיחות שלהם. היה לי חשוב לשמוע את הסיפור של סבא וסבתא.

סבא יעקב: מאוד נהניתי להיות עם הנכד שלי והיה לי חשוב מאוד שיכיר את הסיפור המשפחתי שלנו.