מאגר סיפורי מורשת

שמי מרגלית רמס לבית משולם, נולדתי בשנת 1952 בישראל למשפחה ברוכת ילדים גרנו בעיר בת ים ועד היום. בבית הספר הייתי תלמידה טובה,שקטה וממושמעת. השתתפתי במקהלת בית הספר  ובחוג לריקודי עם,הלימודים נערכו לסירוגין במשמרות, אכלנו בחדר אוכל והייתה חוויה, כל ילדי בית הספר אכלו ולא הייתה הפרדה כולם היו שווים. לאחר סיום בית ספר יסודי נרשמתי לתיכון עיוני וסיימתי שתי שנות לימוד ועד לשירותי בצה"ל עבדתי במשרד נסיעות בתל אביב.

חיכיתי ליום הגיוס מכיוון שאני הראשונה מאחיותיי מתוך חמש אחיות ויש בוגרות ממני שלא גויסו, הייתה בי סקרנות גדולה וכן חששות לקראת הלא ידוע.

לפני גיוסי, צה"ל יצא בהצעה מי מעוניין להוציא רישיון נהיגה ולשרת כנהג,

מאוד התלהבתי מהרעיון שכן הייתי מחזור שני לנהגות בצה"ל שזה סוג של "חלוציות".התגייסתי לצבא בשנת 1970 חודש מאי והשתחררתי בשנת 1972.

 

תפקידי בצבא היה נהגת לקצין בדרגת סגן אלוף. שירתתי בקריה בתל אביב באגף מודיעין ,

הייתי חיילת נהגת יחידה בין חיילים נהגים הרגשתי וקבלתי תמיכה חברית מהם. היינו נוסעים לכל חלקי הארץ לבסיסים וכך הכרתי חלקי ארץ מדהימים. הכרתי חברים רבים, כמו כן התוודעתי למושגים חדשים וכן דברים מעניינים נוספים שלא הכרתי לפני כן. אהבתי את התפקיד, כמובן שהיו לי יחסים טובים מאוד עם המפקד, כמו כן שמרתי על קשר עם משפחתו כמעט עד היום.

המכונית הכי נקייה בחנייה הייתה שלי ושאר המפקדים היו מבקשים מהנהגים לקחת דוגמא.

את רישיון הנהיגה הוצאתי על חשבון צה"ל לפני גיוסי לכן שימשתי נהגת זה היה התנאי לקבלת רישיון.

השתחררתי עם תעודת הוקרה מהמפקד ומהמחלקה.