מאגר סיפורי מורשת

שמי ענת ושם משפחתי מנעורי מיטלמן נולדתי בנתניה בשנת 1954 לאימא יהודית ילידת הארץ ולאבא יהודה שהספיק לברוח לפני המלחמה מהונגריה כשלושה חודשים לאחר לידתי עברנו לבאר שבע עקב שירותו הצבאי של אבי.

אינני זוכרת תקופה זו אבל שמעתי סיפורים רבים על אותה תקופה, סבי וסבתי היו מלינים בביתם הקטן שתיים עד שלוש משפחות וחולקים איתם את המעט שהיה לנו.

חיי היום יום שלנו לא היו פשוטים והתנאים הבסיסיים היו מאתגרים לא פעם, על מנת להתקיים סבתי הייתה תופרת משמיכות צבאיות מעילים עבור בני המשפחה. גידלנו בחצר הבית ירקות ופירות על – מנת להאכיל את בני המשפחה, תקופה זו הייתה מאופיינת בחוסר אך למרות זאת ההתרשמות היא שאנשים היו מאושרים ושמחים בחלקם.

כחלק מהתמודדות עם החוסר אמי הייתה מקבלת עוף אחד ומחלקת אותו לשבעה חלקים על מנת שיספיק לכל השבוע. זכור לי שאמי הייתה מספרת שכיבסה את החיתולים שלי ותולה אותם לייבוש, והחולות של באר שבע היו צובעים את החיתול בצהוב. זיכרונות אלו ליוו אותי מילדות, ועיצבו אותי למי שאני היום, אדם השמח בחלקו שלומדת להעריך את הטוב והשלם למרות הקשיים שיש בדרך.

אמי הייתה בין המורות הראשונות בארץ, והנהיגה את שיטת א' גנית .על מנת להגיע לעבודה היא נאלצה ללכת למקומות מרוחקים ברגל בתנאים לא פשוטים של ביצות. באותה תקופה היו הרבה עולים חדשים שעברו את השואה, וכחלק מעבודתה היא טיפלה ועזרה להם בהתמודדות עם התקופה החדשה והלא פשוטה עבורם.

אמי וחבריה לסמינר המורים בתחילת שנות החמישים 

השיר בו בחרתי הוא חורשת האקליפטוס 

אבי היה צנחן וקצין בקבע וסיים את קורס הצניחה הראשון עם מפקדו מרסל טוביאס ומפקדו הישיר לאורך השנים אריק שרון. על  גדוד נח"ל  906 קורס מכי"ם מחזור י"ד, ניתן לקרוא בהרחבה בקישור: מורשת קרב 

אבי, אריק שרון, דדו ולוי אשכול

אבי וקותי אדם 

אבי הוא הצנחן מהסיפור המפורסם בקרב המיתלה שנתפס בחלק של המטוס ואחד הטיסים יצא מהקוק פיט ושחרר אותו סיפור זה נמצא במורשת קרב של הצנחנים.

הזוית האישית

סבתא ענת: באותה התקופה, משפחות צעירות הקימו את המדינה התמודדו עם קשיי תקופת הצנע – ההקצבאות והמציאות הלא מפונקות של אותה התקופה. לרוב המשפחות לא היו קרובי משפחה ולא סבא וסבתא, שיכלו לעזור ולהדריך. לכולם היה ברור שחייבים להגן על המדינה הצעירה ולבנותה ולמרות הקשיים עדיין האנשים היו מאושרים, צנועים ומלאי תקווה בעתידם.

כיף גדול מאוד היה לפגוש את נכדתי על בסיס קבוע וללמוד ממנה רזי טכנולוגיה, ויחד עם זאת ללמד אותה קצת על העבר המשפחתי.

מיה: היה כיף ולמדתי דברים חדשים על ההיסטוריה והמורשת של העם היהודי.