מאגר סיפורי מורשת

שמי נגה שניידר לבית מיכאלי, נולדתי בתאריך 10.1.1953 בעיר רחובות, בבית החולים קפלן. הוריי גרו במושב באר טוביה. אני אחות קטנה ליובל מיכאלי, ונשואה לדוד שניידר (שניידר פירושו בגרמנית – חייט). דוד שניידר, בעלי, נולד בתאריך 21.2.1953. אנחנו הורים לרונן שניידר (אבא של שני), שנולד בתאריך 11.5.1978, ולאורן שניידר שנולד ב- 23.9.1981.

אנחנו גרים כעת ברעננה ושם גדלו ילדינו. אבי, אליהו מיכאלי, נולד בתל אביב וגדל שם עם משפחתו, הוא למד בבית ספר מקצועי "מקס פיין" ונפטר בשנת 1986. אמי, נרה לידר (נרה – נר+ה של חנוכה), נולדה בחיפה וגדלה במושב באר טוביה. הוריי הכירו בקיבוץ בית קשת. אביו של בעלי אריק שניידר נולד באוסטריה ואמו דורית ורטלסקי נולדה בגרמניה. את בעלי דוד הכרתי בטיול מאורגן לאירופה. בתאריך 13.9.1976 התחתנו ונולדו רונן ואורן.

ילדותי

גדלתי ברמת גן אך מאוד אהבתי לבלות אצל סבא וסבתא במושב באר טוביה (בחליבת פרות, איסוף ביצים בלול והאכלת החיות). למדתי ברמת גן בבית הספר היסודי "עתיד", אהבתי ללמוד גיאוגרפיה וידיעת הארץ ובשעות אחר הצהרים שיחקנו קלאס, חמש אבנים, גומי, מחניים ומחבואים. התחביב שלי היה לאסוף גלויות מכל העולם ולייבש פרחי בר בין דפי ספרים (לפני שיצא החוק של החברה להגנת הטבע שאסור לקטוף פרחים!). למדתי בתיכון "יצחק בן צבי" בגבעתיים והייתי חברה בתנועת הנוער העובד והלומד. עם המשפחה יצאנו להמון טיולים ופיקניקים ובילינו הרבה בחוף הים בתל אביב ובבריכת השחייה בגבעתיים.

שירותי הצבאי

בקיץ 1871 יצאתי עם גרעין הנח"ל "גרעין שחרות" לקיבוץ גרופית, שנמצא כ- 50 קילומטר צפונה מאילת. שם היינו חצי שנה בשל"ת (שירות ללא תשלום). חברי הגרעין עבדו בכל עבודות הקיבוץ: חדר אוכל, מטבח, מכבסה, גן ירק, מוסך, לול, רפת, נוי, בית ילדים ובית התינוקות. העבודה בקיץ בקיבוץ בערבה הייתה קשה כי בצהרים היה מאוד חם, היינו מתחילים את העבודה בשעה 4 לפנות בוקר ועובדים עד 12 בצהרים ואז נחים עד הערב. במרץ 1972 היינו בטירונות במחנה 80, טירונות בנות של חודשיים. היה לא קל אך מאתגר ומעניין. אחרי הטירונות היינו כחצי שנה בקיבוץ ארז כדי ללמוד ולהשתלב בחיי קיבוץ ותיק. אני עבדתי בבית התינוקות, היו לי חמישה תינוקות חמודים לטפל בהם מ-6 בבוקר ועד 4 אחר הצהרים, אז היו ההורים שלהם אוספים אותם לבתים. אחר כך היינו חצי שנה בהיאחזות "קטורה" ושוב עסקנו בחקלאות ושירותים לכל ארבעת הגרעינים שהיו שם, וגם היה עלינו לשמור בכניסות של הקיבוץ ומסביב לו.

ביום 6.10.1973 פרצה מלחמת יום כיפור. הבנים של הגרעין היו בשירות ברמת הגולן והבנות שוב בקיבוץ גרופית, היה קשה לקבל ידיעות על המלחמה הקשה בכל החזיתות, במיוחד כשהגיעו שמות של חבריי שנהרגו בקרב תל סקי ברמת הגולן. במלחמה זו נהרגו גם חברים מגרעינים אחרים וגם חברים שלי מבית ספר עממי ומהתיכון. בדצמבר 1973 השתחררתי מהצבא ועזבתי את קיבוץ גרופית, חזרתי בחזרה לרמת גן לבית הוריי.

יציאה לגמלאות ותחביבים

היום דוד ואני אזרחים ותיקים, אנחנו אוהבים לטייל בחו"ל ובארץ עם חברים ומשפחה, אוהבים את נופי ארצנו היפה ומשתדלים לנסוע להרבה טיולים בארץ. אנחנו נהנים ללכת להצגות, ערבי זמר ושירה בציבור, סרטים והרצאות. נהנים לבלות בקאנטרי קלאב רעננה ומשתתפים בשיעורי ספורט וגם מרבים לשחות בבריכת השחייה, אני משתתפת בשיעורי התעמלות במים. במיוחד אנחנו נהנים בחופשות עם חברים ועם משפחתנו המקסימה ולאחרונה היינו בעין גב, נהנינו מרחצה בכינרת ומטיולים בטבע. אנחנו נהנים מארוחות משותפות עם חמשת נכדינו וכל המשפחה המורחבת, לחגוג חגים וימי הולדת, נהנים לראות את הנכדים גדלים ומתפתחים, מאחלים לכולם הצלחה, בריאות, שמחה וכיף.

בתמונה – המשפחה המורחבת

מסר לדור הצעיר

אני מקווה שאחרי שעברנו שנים מאתגרות עם קורונה ומצב ביטחוני קשה, מלחמה ואתגרים, אני מבקשת שתישארו תמיד מאוחדים עם חברים ומשפחה, תלמדו מה טוב לכם ומה עושה אתכם מאושרים, תמשיכו ללמוד ולהתפתח ולרכוש חברים חדשים. מאחלת שכולם יבנו משפחה לתפארת באושר, שמחה וכיף.

בבקשה אל תשכחו את הדור המבוגר (סבים וסבות), תהיו ילדים טובים להוריכם ונכדים טובים, ותבואו לבקר אותנו הרבה.

הזוית האישית

סבתא נגה: בתכנית הקשר הרב דורי מאוד נהניתי לעבוד עם נכדתי שני, נערה בוגרת ומקסימה, נהניתי להגיע לבית ספרה (ממלכתי א' בהוד השרון), להכיר את חבריה לתכנית הקשר הרב דורי. אני נהנית ללוות את שני בכל תחומי חייה – בית ספר, חברים וחברות ומשפחה ובמיוחד השעות ששני מבלה בבריכת השחייה – שני שחיינית מצליחה, משתתפת בנבחרת שחייה ומגיעה לתוצאות נפלאות. כל הכבוד שני, את בוגרת, רצינית ומשקיעה הרבה. את בת טובה להוריך, אחות מקסימה לאחיותייך, ונכדה הכי טובה שיכולנו לבקש.