מאגר סיפורי מורשת

שמי נועם, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבתי, תקווה אזולאי ומעלה את סיפורה אל מאגר המורשת של התכנית. סבתא תקוה אזולאי, או בשמה הקודם: אמל ימין, נולדה במוסול שבעיראק בשנת 1948. עלתה לישראל בשנת 1950. היא נשואה, יש לה ארבעה ילדים ו-12 נכדים. בשירות הצבאי התנדבה לשירות לאומי. במקצועה מזכירה במשרד האוצר.

סבתא תקוה ימין, אימא של אימא שלי, נולדה בעיראק. בשם האמיתי קראו לה אמל (הפירוש הוא 'תקווה' בערבית) ועיברתו לה את השם כשעלתה לישראל מעיראק.

המשפחה של סבתא

להורים של סבתא קראו עזרא ופלורה ימין, שניהם נולדו בעיראק ועלו לישראל בשנת 1943. יחד עם סבתא הם היו 13 אחים ואחיות – ג'ולייט, מרסל, אבנר, רינה, דוד, אהובה, אדוארד, אדמונד, תקוה, יובל, משה, אהרל'ה ואלי. אימא שלה הייתה עקרת בית וגידלה את הילדים ואבא שלה עבד בעיריית ירושלים.

המשפחה של סבתא שלי גרה בשיכון עם שני חדרים. לא היו מים חמים והם חיממו על פרימוס, החיים היו קשים והיה מחסור בהרבה דברים אבל כולם גדלו בשמחה. את הכביסות היו עושים ביד ולא במכונת כביסה, בלי מים חמים וזה היה קשה. מסביב לבית הייתה גינה גדולה יפה ומטופחת עם הרבה עצי פרי שאבא שלה גידל. בית הספר היה רחוק מאוד והילדים היו הולכים הרבה בכל יום לבית הספר ובחזרה. בבית הספר הם קיבלו בכל יום ארוחת צהרים במסגרת "מפעל ההזנה" שהיה בארץ, ובצהרים היה להם מועדון עם חוגים ומשחקים.

בשכונת קטמון בירושלים אבא של סבתא הקים את בית הכנסת קרוב לבית ושם הם התפללו. בשבתות ובחגים כולם היו מגיעים לבית של ההורים לחגוג ביחד לפי המסורת של יהדות עיראק. את הקניות לארוחות הם היו קונים בשוק מחנה יהודה בירושלים והרבה בעיר העתיקה, אבל לא היה אוכל בשפע וחילקו להם פנקס עם תלושים. כל משפחה הייתה מקבלת אוכל לפי מידה עם התלושים. המאכל הכי מפורסם של סבתא שלי הוא קובה – מאכל מסורתי שכולם אוהבים בכל יום שישי!

מתכון משפחתי- קובה

לבצק:

1 ק"ג ג'ריש/חיטה גרוסה

2 כוסות מים + לפי הצורך

1/2 ק"ג סולת

1 כף מלח

למלית:

3 בצלים גדולים וקצוצים

1 ק"ג בשר בקר טחון

1/2 חבילת עלי כרפס קצוצים דק

1 בצל נוסף קצוץ דק

מלח, פלפל שחור גרוס לפי הטעם

למרק:

1 בצל קצוץ דק

6-5 גבעולי סלרי עם העלים

3-4 כפות שמן

2 כפות רסק עגבניות

4 עגבניות קלופות ומגוררות

2-3 סלקים חתוכים לקוביות

1 ליטר מים 1/2

1-2 כפות סוכר

מלח, פלפל שחור לפי הטעם

1 קילו דלעת חתוכה לקוביות

2 לימונים סחוטים למיץ

אופן ההכנה:

1. הכנות ראשונות: שמים את הג'ריש בקערה, מוסיפים 2 כוסות מים ומשרים כשעה, עד ספיגת המים לחלוטין.

2. מכינים בשר למלית: מטגנים בצלים עד הזהבה, מוסיפים בשר טחון וממשיכים לטגן עד עד שהנוזלים מתאדים והבשר משנה צבעו. מצננים לטמפ' החדר.

3. מכינים מלית: מוסיפים לבשר את הבצל הקצוץ הטרי, הכרפס, מלח ופלפל, מערבבים לתערובת אחידה.

4. מכינים את המרק: מחממים שמן בסיר ומאדים בצל וסלרי עד שקיפות. מוסיפים את רסק העגבניות, עגבניות מגוררות וקוביות הסלק. יוצקים מים ומביאים לרתיחה. מתבלים בסוכר, מלח פלפל שחור ומערבבים.

5. מבשלים על אש קטנה כ־ 40 דקות.

6. מכינים את בצק הקובה: שמים בקערה את הג'ריש המושרה, מוסיפים תוך כדי לישה אט-אט את הסולת, המלח ואם צריך מים. לשים עד שמתקבל בצק נוח למילוי וגמיש )ניתן להוסיף עד 1 כוס מים

7. ממלאים ומעצבים קובה: מכינים קערה עם מים ולאורך התהליך עובדים בידיים רטובות. מחלקים את הבצק לארבע חלקים. לשים כל חלק לנקניק ומחלקים ל־ 70-60 כדורים בגודל פינג-פונג. יוצרים גומה במרכז כל כדור ומרחיבים אותה מעט כמו קערית קטנה, מניחים מלית וסוגרים לכדור חלק. מניחים על גבי מגש.

8. מוסיפים קובות ודלעת למרק ומבשלים: מוסיפים בזהירות את הקובות ואת קוביות הדלעת אל תוך המרק הרותח, מנמיכים את האש ומבשלים תוך ביעבוע עדין כ־ 20 דקות נוספות.

9. בסיום הבישול מוסיפים מיץ לימון.

צלחת חג הפסח – גלגולו של חפץ

החפץ שבחרתי להביא במסגרת התכנית הוא קערת סדר הפסח המשמשת בערב ליל הסדר. זוהי צלחת מסורתית שאותה נוהגים להניח במרכז שולחן החג החגיגי. בצלחת מונחים שישה מאכלים המסמלים את סדר הפסח ויציאת מצרים. המאכלים: כרפס, מרור, חזרת, זרוע, חרוסת וביצה. המאכלים האלה עוזרים להבין ולהמחיש את סיפור ההגדה. הצלחת שייכת למשפחה של סבא וסבתא שלי ההורים של אימא שלי שגרים בירושלים.

הצלחת עשויה מנחושת ועליה חרוטה ההגדה והברכות של חג הפסח בעברית. במרכז המגש יש כוס יין גדולה ועיטורי פרחים. המגש הזה נדיר מאוד, אין למצוא כמותו ובכך הוא מאוד מיוחד. בירושלים במוזיאון ישראל באגף היודיאקה ישנו עותק של המגש זהה לזה משנת 1823. הייחוד שלו הוא שהוא כתוב בעברית, והוא בן כ 200 שנה.

שאלתי את סבתא תקוה, אימא של אימא שלי, שסיפרה לי שזהו מגש עתיק יומין, שעבר מדור לדור והגיע עם המשפחה ממרוקו מהעיר קזבלנקה. כשהמשפחה עלתה לארץ ישראל הם הביאו איתם את הצלחת הזו וככה היא נשמרה במשפחה. המגש הזה עבר הרבה דורות במשפחתנו, עבר מדור לדור מסבתא לסבתא. בערב ליל הסדר המשפחתי אנחנו משתמשים בצלחת הזו. בשאר ימי השנה הצלחת תלויה על הקיר בסלון הבית של סבא וסבתא.

הצלחת המשפחתית

הזוית האישית

נועם: סבתא, תודה שהשתתפת איתי בתכנית ועל הזמן שהקדשת בשבילי כדי להצליח.

סבתא תקוה: שמחתי לקחת חלק בתכנית המעניינת ועל ההזדמנות לבלות איתך ולספר לך על ההיסטוריה המשפחתית.