מאגר סיפורי מורשת

שמי ענבל, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את חייה של סבתי אסתר אלכסנדר, ומעלה את סיפורה אל מאגר המורשת של התכנית. סבתא אסתר היא נולדה בסופיה שבבולגריה בשנת 1940, ובילדותה חוותה היא ומשפחתה את מוראות השואה, על אף שהיחס של הבולגרים אל היהודים היה טוב יותר מאשר במדינות אחרות, עדיין היה רעב ומצוקה. סבתא ומשפחתה עלו לישראל בשנת 1948.

האווירה בבית ההורים של סבתי הייתה טובה, גם עם אחותה. בבית ספר הלימודים התנהלו בצורה מעניינת, אחרי הלימודים היא הלכה לתנועת הנוער הלומד. לסבתי לא הייתה אפשרות להתעסק בתחביבים שכן היה צורך לעזור בבית ולטפל גם באחותה. הוריה לא היו בבית, והיה צורך שיעבדו בעבודה נוספת כדי שיהיה אפשר לפרנס את המשפחה ולהביא אוכל הביתה. בילדותה, היא לא עבדה, אולם לא היה לה שעות פנאי כיוון שנדרשה לעזור.

סיפור המשפחה בגולה

ההורים של סבתי חיו בתקופת מלחמת העולם הראשונה שבה לא היה מה לאכול ואבא של סבתי הלך לחפש בנרות אוכל, כי היה רעב באותה תקופה בבולגריה. סבתי נולדה בתקופת השואה שבה גורשו כל היהודים ונאלצו להתחבא מהגרמנים. כמו כן הבולגרים עזרו למשפחת סבתי כדי שלא יתפסו על ידי הגרמנים, ואת כל המלחמה הם עברו בתוך מחבוא בבית של בולגרים. היחס שהבולגרים נתנו ליהודים היה מצוין.

עלייה לארץ

שנת העלייה של משפחת סבתי הייתה 1948, אחרי מלחמת השחרור. משפחתה של סבתי עלתה לארץ מאחר שהם הבינו שמקומם של היהודים הוא בארץ ישראל. את משפחת סבתי קיבלו בשמחה, לאחר מכן הם עברו לגור בבית העולים בפרדס חנה. באותו המקום שכנו העולים, כולל משפחתה של סבתי, באוהלים, כאשר האוכל חולק בין המשפחות, לאחר שעמדו בתור לקבלו.

הקליטה בהתחלה הייתה קשה עבורה, אולם אחרי תחילת הלימודים בבית הספר וידיעת השפה העברית, השתפר התהליך. משפחת סבתי דיברה בשפות בולגרית וספרדית כי קשה להם היה לקלוט את השפה העברית.

סבתי הכירה את בעלה לאחר השירות הצבאי. השניים נישאו אחרי שנתיים והביאו לעולם את אמי כעבור תשע שנים.

המסר של סבתא לדור הצעיר: תשמרו על המדינה ותסמכו על הדמוקרטיה, תעשו דברים חיוביים לטובת המדינה.

הזוית האישית

שירה הנכדה המתעדת: היה מאוד מעניין, למדתי הרבה דברים חדשים על סבתי שלא ידעתי עליהם אם לא הייתי עושה את התכנית, ובאופן כללי היה כיף לדבר עם סבתי ולהיפגש איתה, היה מאוד מחבר.

סבתא אסתר: נהניתי מאוד ודיברתי עם שירה נכדתי הרבה על ילדותי ומה אהבתי לעשות, נהנינו מהמפגש.