מאגר סיפורי מורשת

סבתא דליה מספרת לנכדתה האהובה ניב:

עוד בטרם קמה מדינת ישראל אני נולדתי והורי ספרו לנו מה התרחש באותה תקופה כששלטו כאן הבריטים שמצד אחד רצו לשמור את המקום כמדינת היהודים ולפעמים פזלו למקום בשאיפה להשתלט על המדינה. עד החלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר לסיים את המנדט הבריטי ולהקים שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל, לאחריה החלה מלחמת העצמאות בשנת 1948.

כשנה אחרי המלחמה, חיו כאן מעט תושבים. המצב הכלכלי לא היה קל, לא היתה עבודה ולכן לא היתה אפשרות לרכוש מזון למחיה והוחלט לחלק לתושבים תלושי מזון שבאמצעותם הם יכלו  לרכוש מוצרי מזון בסיסיים. באותה תקופה היו מוכרים את החלב בכדים מהרפתן לבתים, את הנפט גם בפחים, את הקרח בתוך שקים כדי שלא ימסו. שנים לא קלות עברו על אזרחי ישראל. היו מי שלחמו על מנת לא לאפשר לשום עם אחר לכבוש את מדינתנו.

העם היהודי שגר באותה תקופה היה מאוד סקפטי והאמין שיבואו לכאן הרבה טובים ונחיה בשלום עם השכנים שמקיפים אותנו. לסבא שלי, שלא הצלחתי לצערי להכיר, היה אבא שהוא היה בין המסתערבים הראשונים בארץ. המסתערבים הם מין מרגלים שהעבירו לנו פרטים על קבוצות אנשים ממדינות האויב שרצה להכות בנו.

נולדתי בישראל בעיר תל-אביב שם גדלתי עד גיל חמש ומאז עברנו לגור בחולון. את סבא ניסים הכרתי בהפסקות של ביה"ס התיכון כשהוא כל הזמן משך לי בקוקו. כך הפכנו לחברים לשנים רבות. לבסוף התחתנו והבאנו לעולם ילד יפה תואר שהוא שגיא, אבא שלך. אחריו נולדו רועי וגד שהם דודים שלך.

ביום נישואינו – אני וסבא ניסים

במשך שנים רבות עבדתי במרכז לאומניות שהיו בו פעילויות לילדים בתחום המוסיקה, הריקוד, אומנות פלסטית ועוד. לימים התמקצעתי בתחום "תיאטרון בובות" על כל ענפיו. האחים שלי נהנו מכל ההצגות שהיו בתיאטרון כי דאגתי להזמין את כולם לבוא ולהנות מהפסטיבל הענקי בו הגיעו נציגים מכל הארצות בהן הפעילו תיאטרוני בובות לילדים וגם למבוגרים. אני והאחים שלי השתתפנו בסדנאות בניית בובות והפעלתן.

כשאבא שלך, שגיא, היה תינוק פרצה מלחמת "יום כיפור" ובאו לגייס את סבא שהיה מגויס הרבה זמן ובבית היה מאוד קשה. אני עברתי חוויה מאוד מיוחדת בזמן שהתנדבתי בבית יולדות וקיבלתי תינוקות שנולדו כדי לטפל בהם.

בסך הכל חייתי בבית טוב, עם עוד שלושה אחים. בית שמח, כיף ומלא נתינה לכל נדרש.

החלום שלי, אני שואפת לטייל עם ניב וכל בני המשפחה בכל מיני מקומות מעניינים בעולם – דבר שלא ישכח וישמר למזכרת.

הזוית האישית

ניב: תכנית הקשר הרב דורי היתה חוויה שאי אפשר לשכוח היה לי כיף מאוד. למדתי דברים רבים מסבתא דליה, אני ממש מרגישה הרבה יותר קרובה אל סבתא בזכות התוכנית.

סבתא דליה: נהנתי מאוד מהמפגשים והיה לי כיף להיות עם נכדתי לבד ללא כל בני המשפחה – זמן איכות עם נכדתי.