תמונות מספרות על שבעים שנותיה של סבתא
תולדות חייה של סבתא עדנה צוטשן
סבתא עדנה מוטשן כתינוקת
סבתא נולדה בתל מונד בתאריך -20/1/1938. בתור תינוקת סבתא ינקה מהחלב של אימא.
את החיתולים כיבסו בדוד שהרתיחו על העצים.
סבתא עדנה בלול התרנגולות אצל סבא צבי סובול
בלול בעין ורד, סבתא עדנה מאכילה את העופות.
ברקע עצי פרי .
סבתא בגן הילדים סבתא מתנדנדת על נדנדה
בגן הילדים עם אלישע יעקובסון, חבר מהגן. הנדנדה עשויה מעץ וחבל.
סבתא עדנה מספרת
גרתי בתל מונד ליד בית הספר. והלכתי כל יום לבית הספר ברגל.
בית הספר היה קטן והיו בכל כיתה עשרים ילדים. סבתא עדנה וחברותיה. היינו חמש חברות בקבוצה:
שמות החברות בקבוצתנו הן: נעמה ויצמן. עדנה סובול. עדנה כהן. המדריכה: מלכה מייק. אהובה גולנר.
אתי ירושלמי. אני הייתי הכי נמוכה בקבוצה.
בתיכון בחצר בית הספר החברות. סבתא עדנה מתל מונד. אילנה ליפשיץ מעין ורד. מירלה בקנשטין מכפר הס.
היינו חבורה יפה. יחד למדנו, שיחקנו וטילנו ברחבי תל מונד .
למדנו בתיכון טשרניחובסקי שבנתניה עד כיתה יב'. למדתי בסמינר "בפרדס הגדוד" בנתניה שנתיים.
כל בוקר נסעתי באוטובוס לסמינר. בסמינר למדנו מהבוקר ועד אחר הצהריים. יום בשבוע הלכנו לבתי ספר
ללמד ילדים קטנים.
אני זוכרת , שטסתי לסיני עם חבר, מני שיבר, במטוס קל. סיירנו באוויר ונחתנו באל עריש. טיילנו ברחובות
המעופשים וראינו את הפלסטינים.
בגיל עשרים התחתנתי והחתונה נערכה בכניסה למושב עין ורד בבניין שהיה
לול. החתונה הייתה גדולה
והשתתפו בה 1000 איש. את הכיבוד הכנו לבד. רקדנו ושרנו והיה שמח. בנינו משפחה בישראל. משפחתי כוללת
את :אותי ואת בעלי גדעון מוטשן. את ילדינו: אורי, איילת, הדר
וגלית. אנחנו מטיילים ומבלים בכל רגע.
נכדי ממשפחת ניצן הם: שחר הנכד הבכור, אביב ושקד. נכדי ממשפחת מנשה: דקל האח הבכור, אלון, תומר, רון
ומהבת היחידה: אלון ועדנה.
סבתא:
ההשתתפות בתכנית והעבודה המשותפת על תיעוד הסיפור, הזכירה לי את העבודה בעבר כשאני הייתי בבית
הספר בתל מונד.
הנכד אלון:
העבודה המשותפת עם סבתא בתכנית הקשר הרב דורי, עזרה לי להכיר את סבתא יותר טוב. היה לנו טוב ביחד.
עבדנו יחד והיה כייף. חיפשנו תמונות, יצרנו מצגת.
תועד בשנת 2008.
מילון
אל ערישאל עריש (ערבית ??????) היא עיר בצפון חצי האי סיני לחוף הים התיכון, סמוך לשפך ואדי אל עריש. העיר נמצאת כ-47 ק"מ מערבית לרפיח, ו-344 ק"מ צפונית-מזרחית לקהיר. לפי הערכות, בשנת 2006 מנתה אוכלוסייתה 141,595 בני אדם[1], ביניהם פליטים פלסטינים. בשנים האחרונות הפכה העיר ליעד תיירותי מבוקש.
ציטוטים
”החתונה היתה גדולה ובה 1000 איש. את הכיבוד הכינו לבד. רקדו ושרו והיה שמח. “