מאגר סיפורי מורשת

שמי צינה בן-חור לבית וגר. נולדתי בתאריך 18.4.1949 בעיר תל-אביב, בה חייתי את רוב שנות חיי. למדתי בבית הספר היסודי בן יהודה (בארבע שנות הלימוד הראשונות למדנו במשמרות, פעם בבוקר ופעם החל משעות הצהריים). בתיכון למדתי בעירוני ד' במגמה הריאלית. אני הבת הבכורה במשפחתי, יש לי אח ואחות. ילדותנו היה שמחה ומלאה פעילויות. היינו מבלים בשפת הים, משחקים המון משחקי רחוב (קלאס, חמש אבנים, מחבואים, תופסת וכמובן משחקי כדור…), כמו כן היינו עורכים טיולים מדי שבת ברחבי הארץ.

לאחר שירותי הצבאי נסעתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. זו היתה תקופה קצרה אחרי מלחמת ששת הימים והיינו נוהגים לטייל בחופשיות בעיר העתיקה ללא שום פחד, ויחסינו עם הערבים תושבי העיר העתיקה היו ממש יחסים ידידותיים וחמים. מאחר ובתקופה זו בירושלים לא היה מה לעשות בשעות הערב (השעות שבהן היינו מסתובבים, עושים קניות ויוצאים לאכול) היינו עושים הכל בעיר העתיקה בירושלים, שם היו המון מסעדות, חנויות המזון היו פתוחות ואפילו בגדים היינו רוכשים שם. התושבים הערבים היו מאוד ידידותיים ומאוד אהבו את העובדה שהישראלים היו מסתובבים ועוזרים להם בפרנסה.

במהלך השנים עברנו המון מלחמות ומבצעים צבאיים, אולם המלחמה המוזרה ביותר הייתה מלחמת המפרץ, מאחר וצה"ל לא לקח בה חלק (למעט שיגור טילים ליירט את הטילים ששוגרו אלינו מעיראק). ובכל זאת במלחמה זו ישבנו במקלטים הרבה מאוד פעמים ובעיקר בשעות הערב והלילה.

זכרונות ממלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים הייתה המלחמה הקשה ביותר והארוכה ביותר. היא פרצה בתאריך 6 באוקטובר 1973 והפסקת האש נכנסה לתוקף ביום 24 באוקטובר 1973. היה זה ביום כיפור בשעות הצהריים, כאשר נשמעה ברחבי הארץ האזעקה הראשונה שהפתיעה את כולם. בתי הבכורה (אימא של עמית) הייתה אז בת חודשים, סבא של עמית נקרא למילואים כבר באותו בוקר (הוא היה צלם אוויר בדובר צה"ל). צבאות מצרים וסוריה יצאו למתקפה מתואמת יחד וקיבלו תמיכה מצבאות עיראק וירדן. היה חשוב לראש ממשלת מצרים להחזיר לערבים את הגאווה שנפגעה קשות במלחמת ששת הימים, וכמו כן חשב שיוכל להחזיר את השטחים ובעיקר את חצי האי סיני שנכבשו על ידי ישראל. המתקפה הפתיעה את המודיעין של צה"ל הן בעיתוי, והן בעוצמתה. כל תקופת המלחמה הייתי אצל הורי ביחד עם בתי התינוקת כאשר אחי שירת באותה עת בסיני (ולא שמענו ממנו עד תום המלחמה). מדי יום שמענו שמות של נופלים שרבים מהם הכרנו והדבר היה קשה מנשוא. באחד הימים הייתה שמועה בתל אביב שבעלי והכתב שהיה איתו הופלו עם ההליקופטר שבו טסו, למזלי הדבר נודע לי רק לאחר שבעלי התקשר ואמר לי לא להיבהל כי הם לא עלו על ההליקופטר שהופל אלא על הליקופטר אחר. אמנם המלחמה הסתיימה בניצחון צבא ההגנה לישראל, אך אין ספק שהמלחמה גרמה לירידת המורל בארץ בעיקר מפני שאחרי מלחמת ששת הימים היתה אווירה של אנו כל יכולים, וכן בגלל מספרם הרב של הנופלים.

מתכון משפחתי

מתכון משפחתי שעובר אצלי במשפחה כבר הרבה שנים הוא עוגת שמרים. את עוגת השמרים המקורית אצלנו במשפחה הכינו עם גבינה, עם השנים שדרגנו את העוגה והתחלנו להוסיף כל מני תוספות למשל: שוקולד, קינמון… ואפילו מלוחים לדוגמה: פסטו, עגבניות, גבינות… גם לאחר כל התוספות השונות שמרנו על מתכון הבצק כמו שהוא.

מתכון

חצי קילו קמח

10 גרם שמרים יבשים

2/3 כוס חלב

50 גרם סוכר

מעט מלח

2 ביצים

1 כפית תמצית וניל

100 גרם חמאה

גלגולו של חפץ

את הפמוטים הללו קיבלתי מסבתי שהביאה אותם מפולין בעלותה ארצה בשנת 1934. הפמוטים עשויים מכסף ובכל יום שישי וערבי חג הייתה סבתי מדליקה בהם נרות ומברכת, וכילדה אהבתי לעמוד לידה ולראות את טקס הדלקת הנרות. זו גם הסיבה שבגללה קיבלתי אותם לאחר מותה. גם אני נוהגת להדליק בימי שישי וערבי חג נרות בפמוטים אלה ואין ספק שהדבר נותן בבית אווירת קדושה וחגיגיות.

הזוית האישית

סבתא צינה: המפגשים היו מהנים מאוד והקשר שלי עם עמית התהדק עוד יותר. אני מקווה שהיא נהנתה להקשיב לסיפורים. נהניתי מעבודתנו המשותפת ואני מאחלת לה שתמשיך להיות מקסימה כמו שהיא ותצליח בכל אשר תלך.

הנכדה עמית: המפגשים היו מאוד מהנים והסיפורים של סבתי היו מאוד מעניינים וגרמו לקשר שלנו להתחזק. נהניתי לעבוד עם סבתא ואני מאחלת לה שתמשיך להיות בדיוק מי שהיא, ולי אני מאחלת קשר כזה עם נכדתי.