מאגר סיפורי מורשת

קראו לי סיניה כי לסבא שלי קראו סיני ולאחותי התאומה – עליה, נולדנו חמישה ימים לפני חג השבועות, אז שמה ושמי קשורים לעליה להר סיני ומתן תורה.

אבא שלי ישראל מרמינסקי נולד בתאריך 24.10.1891  (נפטר בתאריך 10.9.1986) הוא נולד בפולין, אמא שלי מאי באר מקנדה נולדה בתאריך 14.9.1894 (נפטרה בתאריך 20.6.1986) אבא היה בשליחות בארצות הברית במדינה והוא לא ידע טוב לדבר אנגלית, אז צירפו לו בחורה מקנדה שידעה גם אנגלית וגם יידיש. הם "חרשו" את ארצות הברית לגיוס כספים למדינה שתקום (מדינת ישראל) התאהבו והתחתנו במיניאפוליס שבארה"ב. כשחזרו אבא היה חלק גדול מהקבוצה הציונית והכיר כמעט את כולם, הוא הכיר את: דוד בן גוריון, חיים ויצמן ואת חיים נחמן ביאליק אמא הכירה את גולדה מאיר.

כאשר עלו ארצה ונולדנו אני ואחותי התאומה, עליה, גרנו במעונות עובדים (שכונה ייעודית) בעיר תל אביב, כל יום שישי הגנן היה קוטף פרחים ומחלק לכולם והיו פעילויות לילדים בחצר האחורית של השכונה. אחרי בית הספר חברות שלי ואני היינו עולות על גג הבית ושם לומדות לרכב על אופניים. השכן שלנו היה לא אחר מאשר אח של חיים נחמן ביאליק. חיים נחמן ביאליק היה עושה עלינו גם בייביסיטר. השכן מעלינו היה לוי אשכול שהיה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.

למדתי כיתות היסוד בבית חינוך ברחוב צה"ל, אחר כך בשנת 1939 הפלגנו שוב לארצות הברית באונייה עם בן גוריון (אבא שלי ובן גוריון היו חברים טובים) מפני שאבא היה בשליחות וגם אמא הייתה חברה בהסתדרות אז שם למדנו ב-Public School") p"s 165" ). בגיל 15 חזרנו ארצה ולמדנו בגימנסיה שלווה (זה תיכון בתל אביב) אהבתי מאוד ציור, התעמלות והיסטוריה.

כשחזרנו מארצות הברית והגענו לגימנסיה שלווה, החברים רצו לקחת אותנו לתנועת נוער. לא הבנתי מה זה הנוער העובד, מה זה התנועה המאוחדת ומה זה השומר הצעיר, אז אבא שלי הסביר לנו מה אלו כל הדברים האלה והחלטנו לנסות את תנועות הנוער ובסוף בחרנו להיות בתנועה המאוחדת. זאת תנועת הנוער של מפא"י מאותם הימים כשאבא היה בין המנהיגים של התנועה. אז הכרתי את סבא יוסי כשאני הייתי בתנועה המאוחדת והוא היה בצופי ים שם הכרתי אותו אבל עדיין לא היינו זוג.

עברו השנים והתגייסתי לפלי"ם בשנת 1948, במלחמת השחרור יצאנו להכשרה באלומות. הגענו לגבעת אולגה להכשרה לאימונים שם היינו יוצאים לשמירה, אני ויוסי שמרנו ומפה לשם נמשכנו. בפעם הראשונה טיילנו שם על הסלעים ואני החלקתי ומאז הפכנו  להיות זוג.

מגבעת אולגה עברנו לאלומות דרך חיפה במשימה לנקות את ספינות המעפילים ולהכין אותן לחיל הים (התחילו להקים את חיל הים של המדינה הצעירה) ואחר כך עברנו לאלומות, שם היינו בהכשרה ושלחו כל שבוע מספר חברים לדרדרה (דרדרה היה היישוב היהודי היחידי בצד המזרחי של אגם החולה). שם היינו יחד בשמירה ומשם זה הלך והתהדק ולהתחזק והסתיימה ההכשרה חזרנו יוסי ואני לתל אביב. יוסי התחיל ללמוד בטכניון ואני בסמינר.

בשנת 1951 התחתנו. כשרומי נולד עבדתי באומנה בנווה שאנן. כעבור שנתיים עברתי לגן ברמות רמז ולבסוף לגן מול גן הגיבורים. שם עבדתי הרבה שנים עד הפרישה, אז קראו לו "גן סיניה".  יוסי עדיין למד בטכניון וגרנו ברמות רמז (חיפה) עד שיוסי סיים ללמוד ואז עברנו לרחוב הגליל בנווה שאנן שבחיפה ששם נמצא גן שבו עבדתי מאז, היום הוא כבר גן עירייה. אחרי זה נאוה נולדה וזוהר נולד ומשם המשיכה שושלת הרן וזלצמן…

סיפורה של סיניה הרן:

הזוית האישית

מאיה הנכדה: החוויה שלי הייתה טובה כי למדתי המון על סבתא שלא ידעתי קודם. ההורים שלה נפגשו תוך כדי עבודתם בגיוס כספים למדינת ישראל הצעירה ולא ידעתי כי נולדה בתל אביב. אהבתי מאוד להכין את עבודה זו.