מאגר סיפורי מורשת

שמי סיד רובינס נולדתי ב1935 בפילדלפיה שבארה"ב.

בילדותי גרתי בדרום פילדלפיה, ולמדתי בבית ספר יהודי. לאחר שעות בית הספר  הייתי הולך לבית יהודי, ללמוד על היהדות ועל ישראל. זכור לי שהיינו משחקים בייסבול עם כדור טניס, ומטאטא, בהפסקות בבית הספר.

המאכל האהוב עלי בבית היה מרק בורשטה (סלק עם שמנת)

בקיץ היינו נוסעים למחנה קיץ בהרים, שמחוץ לפילדלפיה למשך שבועיים,  וזה היה מחנה שהיו בו רק יהודים. היינו ישנים בבקתות, ומתרחצים בבריכות. בלילה היינו עושים מדורה ושרים. בתיכון למדתי בדרום פילדלפיה, וזכור לי שהייתי בתנועת נוער שהיו בה רק יהודים. שם נהגנו לעשות פעולות ומסיבות. היה לי ממש כיף להיות שם.

התגייסתי לצבא ארצות הברית, בתפקיד פקיד בחיל האויר. במהלך השירות הצבאי שירתי במדינה שלי, ולאחר מכן עברתי לשרת בקוריאה, שנתיים לאחר שהמלחמה הסתיימה שם. יצאתי לחופשה רק פעמיים בשנה, ובחופשה נהגתי לטוס ליפן הקרובה לקוריאה. חופשות אלו זכורות לי כדבר נעים וטוב. בסוף השירות שלי שירתי בגרמנייה. בגרמנייה נהגתי לנסוע  בכל סוף שבוע למדינה אחרת באירופה, כמו הולנד וצרפת כדי לבלות.

סבא סיד במהלך השירות בחיל האוויר האמריקאי

סבא סיד במהלך שירותו הצבאי במדינת קוריאה (סבא סיד יושב בתוך הסירה של האופנוע)

במהלך חיי עבדתי בהרבה עבודות. בארצות הברית עסקתי במכירות.

ב1970 עליתי לארץ לקיבוץ עין גב שעל שפת הכנרת. עבדתי בקיבוץ במסעדה, בחקלאות ובענף הבננות. מאוחר יותר עבדתי כנהג ובמשך עשרים שנה הייתי נהג הבית של הקיבוץ.

סבא סיד בעובדה בבננות בקיבוץ עין גב

הכרתי את אשתי מיכל, במפגש רווקים שנערך בין חברים וחברות מקיבוצים, בחוף בנהריה. התחתנו ולאחר החתונה גרנו שנה אחת במרום גולן, ולאחר מכן חזרנו לקיבוץ עין גב. הבת הגדולה שלנו שרי, נולדה ב 1978, אורי ב 1979, יוני ב 1983 וחני הקטנה ב 1987. הילדים שלנו גדלו והתבגרו בעין גב. היה לנו ממש נעים לגדל את הילדים בעין גב, בגלל הפעילויות והתמיכה הרבה, שהייתה לנו בקיבוץ עין גב.

את כל החגים חגגנו ביחד עם קהילת הקיבוץ. את ימי שישי הקפדנו לעשות בבית.

 סבא סיד וסבתא מיכל בחתונה שלהם בקיבוץ מרום גולן 1978

סיפורו של חפץ

לאחר הנישואים שלנו, אחותי הביאה לנו טבעת יהלומים, שקיבלה מאימא שלי (שכבר נפטרה), ובהמשך היינו צריכים להעביר אותה, לכלה של הבנים, כך אנחנו מעבירים את הטבעת מדור לדור.

הזווית האישית

דן בן ששון הנכד: בסיום המפגשים אני מרגיש שגיליתי המון דברים חדשים, על סבא וסבתא שלי. הרגשתי מרותק למסך כשהם סיפרו את הסיפורים המעניינים.  בנוסף נהניתי לתעד את הסיפור עם החברים שלי, ולחלוק איתם את הסיפורים. לסיכום היה לי מאוד מעניין, ואני ממליץ לילדים נוספים להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי, ולחוות את המפגשים האלה.