מאגר סיפורי מורשת

שמי אולגה פנחס, נולדתי במרוקו ב-25.2.1954 לאבא שלום ואמא זוהרה.

יש לי שבעה אחים – שש בנות ובן אחד, ואני בת הזקונים .

עלינו לארץ בשנת 1956 ממרוקו, והגענו ישר למעברה בקריית שמונה. אני הייתי בת שנתיים, ולפי מה שהוריי סיפרו לי, העלייה והקליטה היו תהליך קשה. במעברה לא היו תשתיות, ולא היו תנאים למחייה והכל מסביב היה בוץ.

כשהייתי בת ארבע הלכתי לגן ילדים שהיה במעברה, ובגיל חמש הוריי עברו לגור בשיכון ג'. הבית שם היה מרווח יחסית. היה שם דוד חשמלי ושם יכולנו להתקלח, להבדיל מהמעברה, שם היינו מחממים מים בקומקום, שופכים לגיגית וככה מתקלחים.

ארבעת האחים הגדולים שלי עברו לגור בקיבוצים שונים דרך עליית הנוער. אני הייתי בגן ילדים שהיה בשכונה, ומשם הלכתי לבית ספר היסודי מצודות. במקביל שתי האחיות שלי גם עברו לקיבוץ, ואני נותרתי לבד בבית עם הורי. בתקופה זו לא חווינו מחסור, היות ואבי עבד ואמי הייתה עקרת בית. בגמר בית ספר היסודי המשכתי את לימודי בתיכון דנציגר. התקופה בתיכון זכורה לי לטובה, מבחינה חברתית, לימודית וחווייתית.

בסיום התיכון התגייסתי לחיל האוויר, ושרתי כפקידה ראשית אצל מפקד הבסיס. בתקופת שירותי פרצה מלחמת יום הכיפורים.

הרגשתי צורך לתרום את חלקי במלחמה, במסגרת תפקידי בבסיס. זו הייתה תקופה מאוד קשה ומתסכלת, היות והמצב היה מאוד ירוד מבחינה מוראלית. כל יום הגיעו שמועות על חיילים שנפלו במלחמה, והייתה תחושה של חוסר אונים.

בסיום השירות למדתי בסמינר "אוהלו" במגמת גיל הרך, ולאחר מכן עברתי למגמת גננות . תוך כדי הלימודים, נישאתי להרצל ב – 20 לאוגוסט 1975 בחוף "לידו" בטבריה.

יש לי שני בנים, שתי בנות, שמונה נכדים ונכדה אחת. הבת הבכורה שלי גרה בקיבוץ עמיר, הבת השניה גרה במושב בית הלל, הבן בפתח תקוה, והצעיר בכפר סבא ואנחנו משפחה חמה ומאושרת.

הזווית האישית

אולגה פנחס השתתפה בתוכנית הקשר הרב דורי בשנת 2022 בבית הספר ברנקו וייס, במסגרת כיתת הותיקים.