מאגר סיפורי מורשת

אני טל סרור לומדת בכיתה ה' בבית הספר הבונים.

קישור לאתר ולתמונות ממפגשי קשר רב דורי בבית הספר "הבונים" – תשע"ד

אני אוהבת לרקוד, לשיר ובעיקר להיות עם המשפחה. יש לי משפחה באשדוד, יש לי משפחה בנהריה ויש לי משפחה בקריית חיים שם גרים סבא יוסי וסבתא רבקה שעליה אני אספר בהמשך.

אני יודעת שסבתא רבקה נולדה במצרים אבל אני לא יודעת באיזה שנה נולדה ואיך היו לה החיים שם?אני יודעת שסבתא למדה הוראה וגננות אבל אני לא יודעת מתי ואיפה? לכן אני רוצה ללמוד עליה עוד.השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי, וזו היי תה ההזדמנות לשאול את סבתא את השאלות ולשמוע ממנה את כל הסיפורים:

סבתא רבקה מספרת: נולדתי במצרים משפחתי הייתה משפחה עמידה, אבא שמואל אימא חנה חמישה אחים ושתי אחיות. הבית בו גדלנו היה בית מאוד גדול, לאמי הייתה משרתת שעשתה כמעט הכול בבית ולה נישאר רק לבשל.

בשנת 1952 עלינו לארץ ישראל, הייתי בת ארבע כאשר אני ומשפחתי עלינו דרך צרפת שם היינו במחנה עולים שנקרא: "קומפרינס". שם שהינו עד מימוש העלייה לישראל.

מילדותי במצריים זכורים לי דברים טובים, שהם הטיולים היפים שהדודות היו לוקחות אותי באלכסנדריה.

בימי שישי היינו הולכים לבית הכנסת לתפילת השבת, וכאשר היינו מסיימים את התפילה וחוזרים הביתה בדרך היו מתנכלים לנו האספסוף הערבי וזורקים עלינו אבנים וצועקים בקולי קולות לשחוט את היהודים "אטבח אל יהוד".

היינו ממהרים לחזור לביתנו, יש לציין שבפתח של הבית תמיד היה שומר ערבי שנקרא באובא והוא היה מונע מהערבים להיכנס לשטחינו. כל פעם שהיה מתח בין ישראל למצרים אנחנו הרגשנו את זה בגופנו על ידי הערבים שהשתלחו בנו.

לכן החלטנו לעלות לארץ ישראל מולדתנו.

ההפלגה לארץ ישראל הייתה מאוד קשה מכוון שהאונייה כל הזמן הטלטלה חזק וכל הזמן הקאנו.

כשהגענו לחיפה לקחו אותנו למחנה עולים – שער עליה (היום קריית שפריצנק) וגרנו בצריפים ארוכים. היינו צריכים לעמוד בתור כדי לקבל מזון (היו בערך 2-3 ארוחות ביום).

לאחר התאקלמות של כמה שבועות הפנו אותנו לבתים פרטיים בטירת הכרמל שם גרנו קודם באוהלים ואחר כך קיבלנו צריפונים מפח שבחורף היה מאוד קשה, גשם ירד ודפק על הפחונים והיה קשה לישון. עשינו שם גינה אחיי ואני וזרענו ירקות ותירס, גידלנו תרנגולים בחצר והיה לנו שובך של יונים ובנוסף היה לאחי מרקו כלב.

היינו מסתתרים בכני התריס בתור משחק מחבואים.

כשהייתי בכיתה ד' עברנו מהצריף לבתים. קיבלנו בית בקריית חיים, ועברתי ללמוד בבית הספר עין הים שם סיימתי 8 שנות לימוד. לאחר מכן למדתי תיכון ערב ועשיתי בגרות, המשכתי את לימודי בסמינר גורדון במגמת"מוגיות" (מורות וגננות).

לצבא לא התגייסתי מכוון שהיתי עתודאית ולמדת בסמינר.

בשנת 1966 בגיל 18, כשעוד הייתי בסמינר התחתנתי עם יוסי בעלי גם כיום, ובשנת 1967 ילדתי את רחלאמא של טל, ליעד ואוראל כיום.

בשנת 1970 ילדתי את הבת השנייה, מירב. כיום היא אימא ל-4 ילדים שחר, גל ,עומר ונועם . בשנת 1977נולד לי הילד האחרון מוטי כיום הוא נשוי בלי ילדים.

כיום אני גמלאית של משרד החינוך ומזה 7 שנים אני ממשיכה מידי פעם להחליף מורות וגננות שזקוקות לעזרתי. כמו כן אני מתנדבת יום קבוע בגן ילדים טעוני טיפוח ומקדמת אותם בעבודות בקבוצה, ועוזרת לילדים אתיופיםבהכנת שיעורים בבית הספר.

התחביבים שלי הם :

ריקודי עם במשך שנים מגיל 16 ומדריכה לריקודי עם משנת 1970, אוהבת לשחק ברידז' (משחק קלפים)מנויה בקנטרי "ספורט לי" שבקרית מוצקין, אוהבת לפעול גופנית, הולכת להרצאות, מנויה בתיאטרון הצפון,יוצאת לטיולים בארץ ישראל ובחו"ל, ובעיקר אוהבת את הנכדים שלי, מבשלת להם כל מיני מאכלים לבקשתם(חמין מקרוני, צלי, עוף בתנור, פתיתים וכולי…) ומפנקת אותם.