מאגר סיפורי מורשת

הרומאים הגלו את היהודים הראשונים, שידעו קרוא וכתוב, לספרד שהייתה באימפריה הרומית כדי שישמשו כפקידיה שם. היהודים הראשונים נשאו שמות עבריים ונקראו לפי מסורת אבותיהם פלוני בן-פלוני (יוסף בן-יעקב) וכו'. עם התפוררות האימפריה הרומית יהודים רבים נדדו לספרד, שמשו כרופאים, סופרים וכלכלנים.

 

בשנת 1348 פרצה מגפת הדבר בספרד, האינקוויזיציה האשימה את היהודים במגיפה. היהודים נרדפו והיו אנוסים להמיר את דתם לנצרות/ אלה שהיו מקורבים למשפחות האצולה הורשו לשנות את שמותיהם העבריים לשמות נוצריים. כך גם משפחת "דסה" אימצה את שם מקום מושבה – מוצא השם "דסה" (deza) בעיר בצפון ספרד שבחבל הבסקים – גם כאשר מאוחר יותר, בשנת 1492, גורשו מספרד ושבו ליהדותם, הם שמרו את שם משפחתם הנוצרי "דסה".

 

משפחת "דסה" כמו רוב מגורשי ספרד הגיעו לסלוניקי שביוון, שם שימשו כשליחי ציבור וכרבנים.  בשנת 1798 נפוליאון בונפרטה כבש את מצריים ולקח עמו 1000 אנשי מקצוע (בניהם את הרב "דסה" מסלוניקי שהיה מומחה לשפות). בקרב ימי השמיד הצי האנגלי את הצי הצרפתי, כתוצאה מכך הכוחות הצרפתיים נותקו ממולדתם ונותרו במצריים.

 

בשנת 1950 נולד סבא שלי, יעקב "דסה" באלכסנדריה שבמצריים. עוד בשנת 1948 עזב דוד של סבא, ניסים "דסה" את מצריים כשהיה רק בן 17 ועלה לארץ עם עליית הנוער.

 

שנת 1954 הייתה תקופה קשה לקהילה היהודית במצרים ולמשפחת "דסה" בפרט. לאחר סדרה של שלושה פיצוצים, באלכסנדריה ובקהיר נכשלה הפעולה הרביעית על מדרגות קולנוע ריו באלכסנדריה כאשר מטען תבערה התלקח בכיסו של פיליפ נתנזון, חבר ברשת יהודית, שגויסה על ידי ישראל לביצוע "מבצע סוזנה" . מבצע זה, הזכור כ"עסק הביש" ו"הפרשה". פיליפ נתנזון, נעצר במקום ואחריו נעצרו כל חברי הרשת, ביניהם רוברט "דסה" (קרוב משפחה).

 

שני ראשי התאים ד"ר משה מרזוק והמהנדס שמואל עזר הועלו לגרדום, יוסף קרמונה מת בעת החקירה. ויקטור לוי, ופיליפ נתנזון נדונו למאסרי עולם, רוברט "דסה" ומרסל ניניו נדונה ל- 15 שנות מאסר, מאיר מיוחס ומאיר זעפרן נדונו ל- 7 שנות מאסר. באותה התקופה אבא של סבא שלי יוסף "דסה" נעצר ונלקח לחקירה במשטרה בטענה שהעביר כספים דרך צרפת לאחיו שבישראל. למרות הכחשותיו הוכנס ל- "רשימה השחורה" ושוחרר לאחר כחודשיים.

 

בשנת 1956 פרצה מלחמת סיני ("מבצע קדש"). ישראל כבשה את כל האי סיני, ההתנערות מאחריות ל- "מבצע סוזנה" והסערה הפוליטית שהתעוררה בעקבותיו, יצרו מציאות עגומה מאוד באשר לאנשי הרשת הכלואים. על סיפורם הוטלה צנזורה חמורה. הדברים הגיעו לשיאם אחרי "מבצע קדש" כאשר משה דיין סירב לכלול את אסירי "עסק הביש" בחילופי השבויים עם מצרים בטענה שאין לערב בין שחרור חיילים שבויים לשחרור "מרגלים".

 

שחרור אנשי הרשת שנותרו בכלא התאפשר רק בשנת 1967 בעת חילופי השבויים בעקבות מלחמת ששת הימים וזאת הודות להתעקשותו של ראש "המוסד" באותה עת, מאיר עמית, ועמידתו האיתנה מול דיין שהוסיף להתנגד לשחרורם. בתקופת מלחמת סיני ("מבצע קדש") הגיעו שוטרים באמצע הלילה לביתו של סבי עם "הרשימה השחורה" וביקשו לגרש את יעקב חסון מהבית, סבי, יעקב "דסה", שהיה בן 6, זוכר שנלקח לדלת הכניסה של הבית, השוטרים האירו פנס לפניו שאלו את שמו, לאחר שענה "יעקב דסה"  בדקו את כל הנוכחים בבית והלכו לדרכם.

 

מאוחר יותר אחרי המלחמה התברר שמישהו החליף בכוונה את השם של "יוסף דסה" ל- "יעקב חסון" שהיה יהודי קומוניסט שגורש ממצריים בגלל דעותיו. בשנת 1957 סבא של סבא שלי אלי "דסה" עם אשתו ויקטוייה ו 5 מילדיהם עזבו את מצריים ועלו לארץ ביחד עם כמעט כל יהדות מצריים. בשנת 1959 אבא של סבא שלי יוסף "דסה" עם אשתו פלורה ו 5 ילדיהם (כולל סבא שלי יעקב "דסה") עזבו את מצריים ועלו לארץ דרך יוון.

 

בשנת 1969 סבא שלי יעקב "דסה" התגייס לחטיבת גולני (סיים את שירותו בדרגת סגן). בשנת 1972 סבא שלי יעקב "דסה" התחתן עם סבתא שלי בתיה, חברת ילדות. בשנת 1974 נולד אבי אלי "דסה", נקרא על שם סבא של סבא שלי. בשנת 1975 סבא שלי יעקב "דסה" סיים את לימודיו האקדמיים ונולדה דודה שלי, אחות של אבא שלי, ויקי "דסה" – נקראה על שם סבתא של סבא שלי ויקטוריה.

 

בשנת 1982 סבא שלי יעקב "דסה" נפצע קשה במלחמת שלום הגליל ונולדה דודה שלי, אחות של אבא שלי, מיכל "דסה". בשנת 1984 לאחר תקופת החלמה סבא שלי יעקב "דסה" התנדב לשרת במילואים ושירת עד גיל 45 – השתחרר משירות מילואים בדרגת רב-סרן. בשנת 1992 אבי אלי "דסה" סיים את לימודיו התיכוניים והתגייס לצה"ל סיים בדרגת סמל ראשון. בשנת 2000 אבי אלי "דסה" התחתן עם אימא שלי ליאת וסיים את לימודיו האקדמיים.

 

בשנת 2002 אני, רואי "דסה", נולדתי. בשנת 2005 נולדה אחותי מאיה. בשנת 2009 נולד אחי יונתן. 

 

 

 

 

 

סמל עתיק שייך למשפחת deza שהגיעה מטורו והקימה את הישוב deza, כך שהסמל הפך להיות סמלו של הישוב כשהמגדל מופיע כמוטיב מרכזי בסמל.