מאגר סיפורי מורשת

זהבה ספיר, נולדה בזכרון יעקב בשנת 1943. הוריה הגיעו ממצרים ומפרס, וגדלו בעיר צפת עד אשר עברו לתל אביב. וכך סבתא מספרת :

"גדלתי תחילה בתל אביב, בבית ואז בבית ילדים יחד עם אחותי, אבי היה בצבא הבריטי. בגיל עשר נשלחתי לקיבוץ כנרת ומאז ועד היום אני פה. הייתי בחברת נוער בכנרת, הכרתי המון אנשים טובים, הייתה לי פה משפחה מאמצת ונהנתי ללמוד ולעבוד בחברת הילדים. פגשתי את יענקל'ה בגיל שמונה ומאז ועד יומו האחרון ( לפני כחודשיים ) היינו יחד.

בצבא הייתי בבסיס תותחנים בשיבטה שבדרום הרחוק. לאחר מכן נישאתי ליענקל'ה ויחד חיינו ועבדנו בכנרת. אני עבדתי במטבח ובמתפרה ויענקלה ברפת. ותוך זמן קצר נולדה ביתנו הבכורה יעל, והקמנו יחד משפחה לתפארת עם חמישה ילדים וחמישה עשר נכדים.

תחביביי הם רבים אך בעיקר לפסל ולצייר, אני עושה זאת הרבה שנים בחוגים שונים. כיום אני נהנית בגמלאות יחד עם ילדיי ונכדיי, עם חברותיי ובחוגים שונים

חפץ מיוחד העובר מדור לדור

בחרתי להביא חנוכייה שקיבלנו מסבתא ריבקי ( אמא של יענקלה מוילנה ) וכיום היא אצלי, בשימוש בכל חנוכה ובהמשך תעבור הלאה.

סיפור סביב תמונה

התמונה צולמה בפריז שבצרפת במוזיאון "מאדם טוסו" .

יצאנו לטיול עם חברת הנוער טיילנו בכמה ארצות, והמקום הזה הכי ריגש אותנו. התמונה צולמה ב 15.6.79  בצרפת. האנשים לא דיברו אנגלית והיה לנו קושי לתקשר איתם, ולשאול על מקומות מסוימים שרצינו להגיע אליהם. הדמות שהייתה בתמונה זה פסל של דוד בן גוריון, ראש ממשלת ישראל הראשון שהכריז על הקמת מדינת ישראל, וזה היה מרגש מאוד. מי שצילם את התמונה היה שמוליק חדש ז"ל המדריך שלנו, שנסע איתנו. לפני הצילום מאוד התרגשנו ואחריו נהנינו.

אפשר לקרוא לסיפור "מעמד מרגש עם פסל של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון".

חלומות של יהלי וסבתא זהבה

החלום המשותף שלי ושל סבתא: החלום המשותף זה שסבתא תחגוג איתי את הבר מצווה ואירועים נוספים. עוד לא הגשמנו אבל מקווים שזה יקרה.

החלום של סבתא: כשהייתי ילדה קטנה גדלתי בלי אמא ואבא, תמיד חלמתי כשאהיה גדולה, יהיה לי בית משלי שארהט ואסדר כמו שאני רוצה ואוהבת, ושאקים משפחה גדולה עם בעל טוב. אוהב, חכם, מוכשר ויודע להעניק לי ולילדים שמחה, השכלה וחיים טובים ויפים. במשך השנים הגעתי לכנרת כנערה, והכרתי את יענקלה היינו חברים הרבה שנים ואחרי שסיימתי את הצבא, החלטנו להתחתן ונולדו לנו חמישה ילדים מקסימים. אהבתי לראות איך יענקלה מניף אותם גבוה גבוה, והם שמחים, ואני מביטה מעלה מעלה ומאושרת. הילדים גדלו והתחתנו ונולדו לנו חמישה עשר נכדים מתוקים ואהובים. אכן חלומי התגשם.

הזווית האישית

הנכד יהלי וסבתא זהבה: נהנינו מאוד מהמפגשים המשותפים בכיתה. זה תרם לקשר שלנו וכמובן הוסיף ידע על ילדותה של סבתא וסיפור חייה המעניין.