מאגר סיפורי מורשת

שמי  ניצה, ניתן לי על שם הגננת של אחי. נולדתי בשנת 1959, בבאר שבע.

הורי עלו במסגרת עליית הנוער והכירו בקיבוץ בצפון. אני שלישית מבין ארבעה אחים, בבית קיבלנו יחס שווה לכולם. תחביבי כילדה היו קריאה ורקמה. כילדים שיחקנו קלאס, גומי וגולות ובשעות הפנאי.

סיימתי 12 שנות לימוד בבית הפיקוד במסגרת חילונית.

כנערה אהבתי לשמוע שירים של אריק איינשטיין ושלום חנוך כיום אני שומעת פחות.

הורי אהבו לטייל בכל הארץ ובאחת הנסיעות לעין גדי האחים שלי הציקו לטווס ואחר כך ברחו והשאירו אותי לבד, פחדתי מאוד. אבא מצא  אותי מאוד מפוחדת הוא הרגיע אותי והראה לי שהטווס לא מפוחד בכלל  וכמה שהוא יפה.

אבי היה שוטר,  באחת הפעמים לקח אותנו למסיבה שעשו לשוטרים בחג החנוכה ואני זכיתי בתחרות במקום הראשון.

אחי הגדול עבד על אנייה והוא נעדר מהבית חודשים ארוכים, היינו עצובים ומלאי געגועים בהעדרו, ואיך שהוא חזר שמחנו מאוד לראותו.

את בעלי הכרתי  בהמתנה בתחנת האוטובוס. בגיל 18, בשנת 1978התחתנתי.החתונה הייתה מאוד מרגשת.כיוון שהתחתנתי בגיל 18, לא התגייסתי לצבא.

יש לי 4 ילדים, בן אחד ושלוש בנות, הם ילדו  13 נכדים. אני מאוד אוהבת לראות את נכדיי לשחק איתם, לדבר איתם, לספר להם סיפורים ולפנק אותם.

אירוע אחד מחיי שלא אשכח הוא שבדרך לבת המצווה של בתי התהפכנו עם הרכב שנסענו בו משאית העבודה של הבעל שלי. רכב שנסע לפנינו בלם פתאום ובעלי כדי לא להתנגש בו סטה ימינה. הפניה החדה ימינה גרמה לנו להתהפך. למזלנו לא נפגענו קשה והמשכנו למסיבת הבת המצווה שנערכה בזמן והייתה מאוד מרגשת.

הזוית האישית

מיתר: בעבר לא היה לי קשר עם סבתא בכלל, בזכות התוכנית הזאת הקשר שלי עם סבתא התחזק ואני ממשיכה להיפגש איתה ולשמוע סיפורים בהנאה מרובה.