מאגר סיפורי מורשת

שמי רן שחר, השתתפתי בשנה"ל תשפ"ב בתכנית הקשר הרב דורי, שהתקיימה בבית ספרי יחד עם סבי רם ותיעדתי במסגרת זו את סיפורו. הסיפור הינו על העבר של סבא שלי, החל מהתקופה של סבא רבא וסבתא רבתא שלי, החל מתקופת השואהאותה הם עברו בבולגריה ועד לעלייתם לישראל. הסיפור משתרע לאורך השנים עד התקופה שלי שמהווה חיבור שלי וסגירת מעגל.  

סבא רמי מספר:

שמי רם לוי, נולדתי בארץ בשנת 1953 בישראל (חיפה) להורים ילידי בולגריה.

הסיפור המתועד להלן מנסה לשרטט בקצרה את סיפורה של משפחתי בתקופת השואה של יהודי בולגריה בשלהי מלחמת העולם, תקופה שבה חוותה המשפחה גירוש, החלטה לעלות לישראל, התחלת חיים חדשים בישראל. תקופת הילדות שלי המשתרעת עד לסגירת המעגל עם הולדת הנכד – רן שחר רפפורט. יחדיו אנו מתעדים את הסיפור אשר ישולב בפרויקט הבית סיפרי של תכנית הקשר הרב דורי .

אמי – שרלוטה לוי (משיח) נולדה בשנת 1924 בעיר סופיה שבבולגריה. את לימודי התיכון סיימה בקולג' האמריקאי שבסופיה, כאשר לקראת סיום לימודיה החלה המלחמה, מלחמת העולם השנייה.

ממעט הסיפורים שסופרו בבית הורי ובמעין סוג של הכחשה להיותם ניצולי שואה מובא להלן אחד מהם שנבחר לתעד ולשמר במסגרת פרוייקט הקשר הרב דורי.

מעט רקע על התקופה

במהלך שנת 1940 חוקקה ממשלת בולגריה את "החוק להגנת האומה" בדבר הגבלת זכויות היהודים במדינה. במסגרת החוק נאסר על קיומם של ארגונים יהודיים שונים והופקע רכושם, הוטלו מגבלות קבלה במוסדות להשכלה גבוהה, ונקבעו מכסות העסקה במקצועות החופשיים. 

בשנת 1941 הצטרפה בולגריה למדינות הציר ובו בזמן הצבא הגרמני נכנס לבולגריה. גברים יהודים גוייסו למחנות עבודה והועסקו בעבודות קשות. במאי 1943 הוחלט על גירוש יהודים תושבי הבירה סופיה לערי השדה, וזאת כשלב הכנה לקראת גירוש יהודי בולגריה למחנות ההשמדה. במסגרת הגירוש פוזרו היהודים לכ – 20 ערי שדה.

במסגרת הגירוש לערי השדה, כל משפחתה של אמי פוזרה בין היתר לשתי עיירות שבפריפריה  – עיירה בשם פלבן ועיירה בשם טרויאן. המשפחה שגורשה כללה את הסבא שלי ליאון משיח (שהיה רופא שיניים מאוד מוכר בבירה סופיה), ואת סבתי אסתר משיח, את אמי שרלוטה משיח ואחותה אדה.

הגירוש של יהודי בולגריה לעיירות שבפריפריה היווה כמעין הכנה לשלב השני של הגירוש שתוכנן ע"י הנאצים – למחנות השמדה. שלב הגירוש אל מחוץ לגבולות בולגריה נדחה מספר פעמים ובסופו של דבר לא יצא אל הפועל, וזאת בזכות עמדתם התקיפה של גורמים רבים בקרב העם הבולגרי.  

עם תום המלחמה שבו היהודים למרכזי הערים. ובשלהי 1944 החלה אמי בלימודי רפואה (רפואת שיניים) באוניברסיטה של סופיה. עם סיום לימודיה של אמי, בשנת 1949 היא נישאה לאבי – שלמה לוי יליד 1920 מהעיר פלובדיב שבבולגריה העיר השנייה בגודלה בבולגריה.

במסגרת טיול שורשים לבולגריה יצא לי לבקר בבית הכנסת היחיד שנשאר בעיר פלובדיב בו התפללו סבי מצד אבי  (רחמים לוי שהיה דובר גם את שפת הלדינו) ואף סבא רבא שלי (בכור לוי).  

זו התמונה שצולמה בתוך בית הכנסת, השוכן ברחוב – Eliezer Kalev

בשנת 1949 הורי עלו לישראל באונייה בשם בולגריה, אליהם הצטרפו גם הוריו של אבי  רחמים ושלי לוי. הורי אמי (ליאון ואסתר משיח) נשארו בבולגריה. 

בשבועות הראשונים לעלייתם, שהו הורי במחנה עולים בעתלית. אבי החל לעבוד כסוור בנמל חיפה. לאחר תקופה קצרה עברו להתגורר בצריף ששכרו בנתניה.

התקופה הראשונה וחבלי הקליטה לא היו קלים, אך אלה היו זמנים אחרים. אמי החלה לעבוד כרופאת שיניים בפרדס חנה ולאחר תקופה החלה לעבוד כרופאת שיניים במחנות שונים בצ.ה.ל. (ממעט הסיפורים יצא לה לטפל בתחילת דרכם של רפול, אריק שרון ואחרים)…

בשנת 1953 נולדתי בחיפה בבית חולים אלישע.

זו תמונה שלי עם אמי בחודשים הראשונים

כל שנות הילדות שלי היו בנתניה. הגן הראשון שלמדתי בו נקרא גן סולד, בית הספר היסודי – ביאליק והתיכון – טשרניחובסקי.

ימי מלחמת ששת הימים זכורים לי היטב, כיצד ישבנו במרתף הבית (לא היו מקלטים) כמו כן זכור לי ארוע יוצא דופן במיוחד – חדירת מטוס הטופולב 16 העירקי לעיר נתניה, המטוס טס בגובה נמוך תוך שהוא חולף ממש אל מול חלון ביתי והטיל פצצה (שלא התפוצצה אך גרמה נזק ) על בניין בנק הפועלים ברחוב הרצל המרכזי.

בשנת 1971 התגייסתי ושירתי בח"א.

זו תמונה משנת 1973  – בתקופת השירות שלי במלחמת ההתשה ברמת הגולן

בשנת 1977 נישאתי לרחל (יבלונסקי) בתם של מניה וגדליה יבלונסקי ניצולי שואה שעלו אף הם לארץ מפולין בשנת 1949. בשנת 1980 נולדה לנו, בתנו הבכורה – שירי, אחות לטל ונופר שנולדו אחריה. בשנת 2009 נולד לשירי הנכד הראשון שלנו – רן שחר רפפורט.

הזוית האישית

הנכד רן שחר: מאוד שמחתי ללמוד מסיפורי סבי אודות התקופה של הוריו, סבא רבא וסבתא רבתא שלי. היה לי מאוד כיף לשלב את הסיפור ולתעד אותו במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי. העבודה המשולבת חיזקה מאוד את הקשר ביננו.

סבא רם: שמחתי להזדמנות שניתנה לרן שחר רפפורט, (הלומד בכיתה ו' בבית הספר הדר בכפר יונה), לשלב את סיפור המשפחה שלי במסגרת פרוייקט. יחדיו ערכנו ותעדנו את סיפור החיים במסגרת פרוייקט התיעוד של הקשר הרב דורי שישולב במאגר סיפורי המורשת בבית התפוצות.  זו חוויה מאוד מרגשת לקיים את רצף המפגשים שתרמו בין היתר לחיזוק הקשר ביננו ובין כל בני המשפחה וכמובן איפשרו לשלב ולתעד את סיפור המשפחה במערכות המידע של תכנית הקשר הרב דורי במוזיאון אנו – בית התפוצות.