שרדנו את השואה ובנינו בית בישראל
הגענו ארצה בשנת 1972 אני שמחה שעשיתי זאת בזמן שעוד היה אפשר
אני נולדתי ב- 8 למרץ 1931 ברומניה. הייתה לי אחות ושלושה אחים. אח אחד
נפטר בגיל 9 חודשים.
כשהייתי בגיל 10, בשנת 1941, הנאצים הגיעו לרומניה. משפחתי ברחה לרוסיה,
בתקווה להינצל אך הנאצים היו מהירים יותר וסגרו את הגבול. הנאצים רצחו את כל בני האדם שהיו על הגבול. מכיוון שמשפחתי הסתובבה והתחילה לחזור לכיוון לרומניה, ניצלנו. הנאצים תפסו אותנו ולקחו אותנו לגטו, שם היינו 4 שנים.
בשנת 1945 השתחררנו
בעקבות סיום המלחמה. בשנת 1948 עברנו לצ'רנביץ שבאוקראינה. שם למדתי, התחתנתי, ילדתי 2 ילדים, את לילך ומיכאל, וגרתי שם עד שנת 1972.
העלייה לארץ
בדצמבר שנת 1972 הגענו ארצה עם שני ילדי והורי, ואני
שמחה שעשיתי זאת בזמן שעוד היה אפשר, והתגוררנו באולפן כפר החורש. בשנת 1973 התחלתי
לעבוד במשביר לצרכן כמנהלת חשבונות.
בשנת 1974 מיכאל התגייס לצבא, ושירת בסיירת
גולני. הוא נפצע פעמיים, אך למזלו יצא בריא ושלם. בשנת 1981 בתי התגייסה גם היא לצבא
והלכה לחיל מודיעין. לילך המשיכה עם מקצוע המודיעין במשטרה.
אני יצאתי לפנסיה בשנת 1991. גרתי בהרצליה ובשנת 2007 עברתי לגור בזיכרון יעקוב עם בעלי. בעלי נפטר בתאריך 1 לאפריל 2008.
בשנת 2011 עברתי דירה, לבית שבו אני מתגוררת עד היום, בזיכרון יעקב.
תשע"ה
מילון
גטומקום סגור שיהודים לא יכולים לצאת ממנו. בגטו אין אוכל, יש גדר שעליה שומרים גרמנים והוא דומה לבית סוהר.