מאגר סיפורי מורשת

שמי שושי קינן נולדתי ב1949 בישראל.

בחזרה לנוף ילדותי

כל חיי הייתי בת יחידה. היינו רק אני וההורים שלי, ובגלל זה החלום שלי היה שיהיו לי הרבה ילדים. וחלום התגשם יש לי היום שלוש בנות. כל הזמן חלמתי שיהיו לי אחים או אחיות,  חלק מהחלום התגשם כשבגיל תשע עברנו לגור בקיבוץ מעלה חמישה, ואז הרגשתי בבית הילדים שיש לי אחים ואחיות. אבל לא לזמן רב , כי בגיל ארבע עשרה עזבנו את הקיבוץ. כאשר התחתנתי נולדו לי שלוש בנות ויש לנו היום ארבע עשרה נכדים. ואנחנו מקווים להנות מהם כל זמן שנוכל, ושהם לעולם לא ישכחו אותי.

הטלית

הטלית הוא חפץ ישן אשר קבלתי מאבא שלי. הם קנו את החפץ ב1945 ארבע שנים לפני שאני נולדתי, החפץ שימש לגג של חופה, בחתונה של אבא ואמא שלי. הטלית היתה כל השנים האלה בארון שלי בבית, והיא עשויה מבד וכסף רקום.

תרופות סבתא

באחד מן המפגשים בתכנית, סיפרתי לרועי  נכדי על תרופות סבתא שבהן היינו משתמשים בעבר במשפחתנו.

התרופה משמשת נגד שלשול ,אני משתמשת בתרופה גם היום. התרופה מורכבת אורז מבושל בדבק של עצמו, ושתיה של לימון על קיבה ריקה.

מבשלים אורז עם הרבה מים עד שנעשה דביק, ואז אוכלים אותו שלוש פעמים ביום. את מי הלימון מכינים כך: פעמיים ביום סוחטים לימון, מוסיפים מים חמים ועל הבוקר שותים כוס שלימה. למדתי את זה מאימא שלי.

שחזור תמונה

בתמונה הייתי בת אחת עשרה גרתי בקיבוץ מעלה חמישה, התמונה צולמה בדשא ליד בית הילדים. במצלמה עם פילים כמובן. הסיפור שעומד מאחורי התמונה:

רק בשבת היה לאבי זמן לצלם אותנו, החלטנו להצטלם על הדשא ברחבה הגדולה. לא היו בתקופתנו הרבה צילומים כי כדי לפתח את הפילים היה צריך לנסוע לירושלים, ואז לא נסעו כל יום.

הזווית האישית

רועי: היה לי כיף מאוד, למדתי הרבה מאוד דברים על סבתא, ועל הילדות שלה. על החלומות שלה ועל כל התרופות שלה.

סבתא שושי: היה לי כיף לבוא ולראות את בית ספרו של רועי ולספר לו על הילדות שלי ועל החיים שלי.