מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שנות החינוך של סבתא שושנה גלס

סבתא בילדותה
סבתא בעת בחרותה
מדוע הלכה סבתא לבית ספר דתי?

שמי שושנה גלס, אני ילידת ירושלים. סיפורי עוסק במקרה מעניין שקרה לנו עם בית הספר של אחי ושלי.

נולדתי קצת אחרי קום המדינה ובאותו הזמן ירושלים הייתה חצויה. את אח שלי (דרור) רצו לשלוח לבית ספר דתי (בית ספר עוזיאל) והמנהל רצה לשאול אותו כמה שאלות (את אח שלי). המנהל בחן אותו ולאחר מכן דיבר עם אבא שלי ושאל אותו: "יש לך עוד ילדים?" ואבא ענה: "כן, יש לי עוד ילדה גדולה וילד קטן". "והבת שלך לומדת בבית ספר דתי?" שאל המנהל ואבא ענה: "לא, היא לומדת בבית ספר לא דתי" והמנהל ענה: "אז אני לא מוכן לקבל את הבן שלך, כי אז יהיו וויכוחים בבית ואני לא רוצה שזה יקרה".

אבא שלי רצה שדרור ילך לבית ספר דתי, אז אני הייתי צריכה לעזוב את בית הספר שלי ולעבור לבית ספר דתי. המשכתי שם עד התיכון. כשסיימתי אותו, נתנו לי אופציות במה לעבוד ואני בחרתי להיות מורה. בינתיים הכרתי את יגאל ונולדו לנו ילדים – וכל השאר היסטוריה.

הזוית האישית

דניאלה הנכדה: אני נהניתי מאוד מתכנית הקשר הרב דורי והיא לימדה אותי על הסבים והסבתות שלי המון וכמה אני עוד צריכה ללמוד עליהם.

סבתא שושנה: אני נהניתי מאוד לספר לדניאלה על החיים שלי וכיף לי לשמוע שהיא מתעניינת.

מילון

עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים
משמעות הפתגם על פי סבתא הוא שזו זכות גדולה שאנחנו יכולים להגיע לירושלים ושהגענו לעיר העתיקה.

ציטוטים

”הייתי צריכה לעזוב את בית הספר שלי ולעבור לבית ספר דתי בגלל אחי“

הקשר הרב דורי