מאגר סיפורי מורשת

שמי תמר כהן צדק, נולדתי בשנת 1965, בפתח תקווה. שמם של הוריי הם רבקה וניסן, שעלו לארץ בשנת 1965 מנובנדגון, פרס. גדלתי בכפר סירקין ושם גרתי עד שנולדו ילדיי. יש לי אח ואחות גדולים ואח קטן. בילדותי, הייתי משחקת עם ילדי השכונה, שכמוני, הוריהם עלו לארץ מדינות שונות, כמו מרוקו, איטליה, אלג'יר, עיראק והודו.

היינו משחקים בכדורגל, גוגואים, שבע אבנים, מחניים, שלוש מקלות.

בגיל 14, אני וחברתי תלינו מודעות בשכונה כדי להקים ועד שכונתי במטרה להקים בית נוער בשכונה. להפתעתנו, לאסיפה השכונתית באו הרבה אנשים. נבחר ועד שפנה לאגף הנוער של עיריית פתח תקווה, שדאג שיהיה לנו בשכונה בית נוער. בית הנוער הוקם, והיה למען כל ילדיי השכונה. בית הנוער היה מלא בחוגים לילדים ולנוער, הצגות ומופעים לכל הגילאים.

בצבא

התגייסתי לצבא בינואר, 1984. בגלל שבאתי ממשפחה דתייה, זה לא היה קונבנציונלי לבת להתגייס לצבא, אך למרות התנגדותם של הוריי, רציתי להתגייס לצבא והלכתי לפי הרצון שלי. שרתי בקרייה, במטה הכללי. הייתי קצרנית בענף היסטוריה, ביחידה שנקראת מה"ד (מרכז הדרכה). בתוקף התפקיד הקלטנו דיונים של סגן הרמטכ"ל וראש מחלקת מבצעים, ולאחר מכן תמללנו את ההקלטות, ותיעדנו חומר למידה לצוערים בקורס קצינים בבה"ד 1. כמו כן תמללנו הקלטות ממלחמת שלום הגליל, על אירועי המלחמה מפי מפקדי יחידות.

תמונה שלי מהטירונות 

גם בדיעבד, אני לא מתחרטת על ההחלטה שלי להתגייס לצבא. היות והיינו 15 בנות בענף, היינו מגובשות כקבוצה, מעבר לעבודה הצבאית. רכשתי חברויות וחוויות שיישארו איתי לאורך כל חיי. בצבא, למדתי אחריות, התמדה, ערך לחברה, ותחושת סיפוק.

החלום שלי

כשהייתי קטנה חלמתי להיות פסיכולוגית, אך חלום זה לא התממש. הוא לא זכה להתממש בגלל שכבר מגיל צעיר לא התאמתי למסגרת בית הספר. לא אהבתי ללמוד, ולכן גם לא המשכתי לנסות להגשים את החלום.

אין לי חלום עכשיו, אני רוצה בריאות, אושר ונחת.

הזוית האישית

מיקה: נהניתי מאוד מכתיבת עבודה. זכיתי לראות פן אחר בחייה של אימא שלי, בילדותה ובנערותה. זכיתי לשמוע מפיה את סיפורה ואת החוויות שלה, את הרגשות שלה כשעברה שינויים גדולים בחייה.

תמר: אני שמחה שבתי ואני זכינו לשבת ולחזור אחורה בזמן. בתי זכתה לראות איך הילדות שלי נראתה, ואיך עברה עליי חווית הצבא. אני מאמינה שדבר זה לא רק יצר בינינו קשר עמוק יותר, אלא גם נתן לא כלים ועצות לחייה, ולחוויית הצבא ההולכת וקרבה.