מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בחודש מאי של שנת 1927 בירושלים, לאבי עובדיה ולאמי חביבה. עשרה מאחי נפטרו בילדותם ורק אני ואחי משה שרדנו.

אבא שלי נולד בעיר נירווא, שבכורדיסטן העיראקית. הוא התייתם מהוריו מילדותו וגדל לבד. כשהתבגר פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא אולץ להתגייס לצבא התורכי ומצא את עצמו בארץ ישראל. בהתחלה בכלל לא הבין לאן היגיע ולא היכיר כאן שום דבר. את הדרך מתורכיה הם עשו ברכבת וגם על גבי סוסים, חמורים וגמלים. בארץ הוא עבד בשביל התורכים. אחרי שחזר מהמלחמה ופגש את אמי אמר לה שהוא רוצה לחיות בארץ ישראל.

אמא שלי נולדה בעיר עמדיה, שבצפון כורדיסטן העיראקית. לאבא שלה קראו יוסף הג'ינגי ואומרים שאני דומה לו. מספרים עליו שקיבל תמיד אורחים יהודים לביתו. לאמא שלה קראו אסתר (לי קוראים על שמה) והיא נפטרה במהלך לידת בנה השביעי. לאמא שלי היו ארבע אחים ושתי אחיות. השמות שלהם היו שמעון, צמח, יעקב ומרדכי הצעיר- שאמו נפטרה בלידתו.

היו לאמי גם שתי אחיות ועל אחת מהן, ששמה היה נרגיז סיפרו במשפחה שלנו שהיא הייתה יפה מאוד ויום אחד כשיצאה מהבית נחטפה על ידי מוסלמי ועד היום לא ידוע מה עלה בגורלה והיכן היא.

מלבד כל המקרים העצובים בעבר שעליהם סיפרתי קרתה אצלנו במשפחה טרגדיה נוספת לפני זמן קצר. לאחי היחיד, משה ולאשתו מרים היה בן ושמו יצחק עובד. קראו לו על שם אחי יצחק, שנפטר בילדותו. יצחק בן אחי, היה ילד נהדר וחרוץ. כולם אהבו אותו מאוד. בחודש מאי 2018 הוא התמוטט ואיבד את הכרתו באופן פתאומי. באתי לבקר אותו בבית החולים ואמרתי לו שכולנו אוהבים אותי וביקשתי ממנו שיתעורר ולא ימות. הוא נאנח והסתובב אבל לא פתח את העיניים. למחרת באתי לבקר אותו עם הנכד שלי והמצב שלו היה עדיין קשה ואחרי יומיים הוא נפטר. למרות הסיפורים העצובים שסיפרתי אני משתדלת לשמוח על המשפחה שיש לי ועל היכולת שלי בגילי ללמוד דברים חדשים ולספר לכם על חיי.

הזוית האישית

אסתר חיות: שמחתי לספר לכם על חיי. תודה לאילן אוויה – המורה של הכיתה הוותיקה שדואג לנו לשיעורים מעניינים ולאווירה נעימה.