מאגר סיפורי מורשת

הקשר הרב דורי של סבא שמואל ועומר

סבא שמואל פרץ סבי מספר:

נולדתי בינואר 1940 בעיר פאס שבמרוקו, בן שני לשבעה אחים, בנוסף אב לשלושה ילדים ולאחד עשר נכדים. התחביבים שלי הם בעיקר לקרוא ולכתוב.

במרוקו אני למדתי בגיל 5-6 בבית ספר יהודי ובגיל 6-11 למדתי בבית הספר אליאנס "כל ישראל חברים". המצב הכלכלי במרוקו היה גבולי מאוד.

העלייה לישראל

עליתי לארץ מפאס שבמרוקו. בדרך העלייה, עברנו לקזבלנקה שבמרוקו, משם עברנו למחנה המעבר במרסי שבצרפת ומשם לחיפה בישראל. עליתי בגיל 11 1951, בספטמבר בחג הסוכות יחד עם המשפחה שלי, למעט האח הגדול, שעלה לפנינו ואלינו הצטרפו סבתא שלי, אחותו של אבי ובעלה, אחות של אמי ובעלה. עליתי מפני שהורי היו דתיים וציוניים ורצו לעלות לארץ. עליתי במעבורת בשם שלום, שהייתה האנייה הראשונה שחברת צים קנתה. אבי שהיה אדם דתי אמר: "המצווה לעלות לארץ הקודש מצווה יותר גדולה מאשר לשבת בסוכה."

החוויה בתוך המעבורת הייתה קשה מאוד מפני שהים התיכון היה סוער אנחנו סבלנו מתנודות של האנייה וממחלות ים והקאות קשות, צפיפות, חוסר שינה. לכן החוויה לא הייתה נעימה. ביום האחרון הים נרגע וכולנו היינו סקרנים לראות את הארץ מרחוק אז בילינו 7-8 שעות על הסיפון בשביל לראות תצפית ראשונית של העיר חיפה.

העלייה נמשכה כחודש כי יצאנו קודם לקזבלנקה ואחר כך למחנה מעבר קונדרס במרסי שבצרפת שם שהיתי כשבועיים וחצי ואחר כך הפלגנו חמישה ימי הפלגה לחיפה בארץ ישראל.

ההתאקלמות בארץ מבחינת השפה הייתה קלה ידעתי אותה מפני שלמדתי תפילות בעברית בעל פה, הבעיה שבהתחלה דיברתי שפה מקראית שזאת שפה קצת שונה, ההתאקלמות בארץ מבחינה כלכלית הייתה נוראית מפני שלאבא שלי לא הייתה הרבה עבודה והתפרנסנו בקושי, אבל תמיד האמנתי שצריכים לחיות באושר. באותה תקופה הייתה גם תקופת קיצוב ולא היה הרבה אוכל אבל אכלנו מה שהיה והסתדרנו אכלנו בעיקר לחם עם מרגרינה ועוד ממרחים שהיו נפוצים באותה תקופה כמו ממרח שוקולד וחמאה.

סבא שמואל במעברה במושב נטעים

בארץ גרנו בהתחלה במעברת נטעים אחר כך עלינו למושב ברוש שבנגב בצפוני שם הוריי היו כתשע שנים  ואני הייתי אצל דודי בראשון לציון כדי ללכת לבית הספר עד שהורי עברו לשם, לאחר מכן הוריי שכרו דירה קטנה בראשון לציון ושם אבי הקים בית דפוס ובזה עבד כל חייו וכיום אני מתגורר ברחובות .

בארץ למדתי קודם בבית חנן בכיתה ה אחר כך כיתות ו-ז בבית ספר סיני בית ספר דתי בראשון אחר כך הקפיצו אותי כיתה ולמדתי כיתות ט-י בבית ספר דתי תחקימוני ברחובות וכיתות יא – יב למדתי בבית ספר הריאלי בחיפה שהתקבלתי לפנימייה הצבאית אחר כך כמובן באוניברסיטאות.

הורי בהתחלה בעבודות דחץ כאלה מה שהיה בחקלאות בבניין עבדו במה שהיה ורק לאחר עשר שנים הורי הסתדרו והקימו בית דפוס.

בצבא שירתי בחטיבת גולני חלק מהזמן הייתי סמל מחלקה אחר כך קורס קצינים ובסוף המבצעים של גדוד 12. אני לחמתי בעיקר בשתי מלחמות: במלחמת ששת הימים שם השתתפתי בכיבוש הגדה מערבית, ובמלחמת יום כיפור בתחזוקת הר חרמון בשמירת הגבול הצפוני, ישבנו במשגב גם שם הייתי מגויס שישה חודשים.

אני כרגע בפנסיה, אבל עבדתי כל החיים שלי בתור כלכלן, בנוסף הייתי סמנכ"ל הכספים בתעשייה האווירית. במסגרת העבודה, ייצגתי פעמיים את ישראל בחו"ל, בתור איש הכספים שלה מחוץ לארץ, בניו יורק ובפריז ובכל הזמן ששהיתי בחו"ל עסקתי בגיוס כספים לפרויקטים הגדולים של התעשייה האווירית.

הזוית האישית

עומר פרץ: למדתי הרבה על העבר של סבי ואיך החיים התנהלו פעם. בעיקר בתקופת העלייה לארץ ממרוקו.