מאגר סיפורי מורשת

סבא רבא שלי שמואל בנימין לוינגר נולד למשפחה טובה בהונגריה, שם גדל והשכיל. היו לו חיים טובים עד שהגיעו הגרמנים הנאצים.

סבא רבא שלי נכלא בגטו בבודפשט ושם עבד בעבודה שסייעה מאוד לאנשים מסביבו. יום אחד בגטו פגש את סבתא רבתא שלי, הם התחתנו עם בקושי עשרה אנשים למניין. סבתא רבתא שלי עבדה במטבח הגטו.

"גטו בודפשט שמכונה "הגדול" היה הגטו שבו רוכזו יהודי בודפשט, הונגריה וסביבותיה לאחר הכיבוש הנאצי של הונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה ועד לשחרור הונגריה בידי הצבא האדום הסובייטי. גטו בודפשט כלל מספר גושי בניינים ברובע היהודי הישן, מסביב לבית הכנסת הגדול, שהוקף גדר כדי למנוע הברחת סחורה פנימה, או אנשים החוצה. הנאצים נכנסו להונגריה ב־19 במרץ 1944, והגטו הוקם למשך שלושה חודשים בלבד – מנובמבר 1944 עד לשחרור העיר בינואר 1945." (ויקיפדיה)

בסוף המלחמה שניהם השתחררו וגילו שכל משפחתם חוץ מאחד או שניים נהרגה בשואה האיומה. מאז הם גרו בארצות הברית והולידו ילדים, שגם הם גדלו בשמחה פחות או יותר.

סבא שלי בן ציון גדל ופגש את סבתא שלי. הם התחתנו ועלו לארץ והשאירו את משפחתם בארה"ב. רק כשהם הביאו ילדים לעולם, הוריהם (סבא רבא וסבתא רבתא שלי ) עלו ארצה ופגשו בשמחה את נכדיהם. אני זכיתי לראות ולדבר רק עם סבתא רבתא שלי.

הזוית האישית

יהונתן חיים: אני מאחל לסבא רבא שיחיה חיים ארוכים ושמחים.