מאגר סיפורי מורשת

שמי אביב, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אני מעלה אל מאגר המורשת של התכנית סיפור תיעוד אודות סבא שלי, שלמה אהרוני.

סבא שלמה נולד ב-1941 באורמיה שבאזרבייג׳ן. ההורים היו ביאס ואפרים אהרוני (יש לציין שהמשפחה היא ממגורשי ספרד), מוצאם של ההורים של סבא היה מאזרבייג׳ן.

המשפחה עלתה לארץ וסבא גדל במעברת כפר נחמן ואחר כך עבר לרעננה, במעברה גר שנתיים באוהל ושלוש שנים בצריף. המשחקים שהוא שיחק היו: כדורעף, מחניים, מתח, גולות, שחייה וכדורגל שהכדור עשוי מגוש גרביים.

סבא עלה לארץ בשנת 1950. ההגעה לארץ נמשכה כחודש ימים, הם נסעו מאזור אורמיה על סוסים וחמורים דרך ההרים הגבוהים, (עלייה לא לגלית), לאיסטנבול (בירת טורקיה). בנמל איסטנבול, אחרי המתנה של חודש ימים, עלו על אונייה לארץ. תחילה היו בשער עלייה בעתלית ואחר כך העבירו אותם למעברת כפר נחמן ברעננה. האוהל השני שהקימו במעברה היה של סבא ומשפחתו. במעברה גר שנתיים באוהל ושלוש שנים בצריף ואחר כך עבר לדירה בשיכון עממי ברעננה.

אחרי הצבא סבא היה חקלאי ברעננה ובהמשך עבר ללמד בכפר הירוק במקביל לעבודתו כחקלאי עצמאי. תפקידו היה מרכז גן ירק, מורה לנהיגה בטרקטור ובוחן נהיגה בטרקטור (פעם זו נחשבה עבודה טובה). על עבודתו בכפר הירוק קיבל תעודת עובד מצטיין ארצי.

סבא לא הגיע לגמלאות, הוא נפגע מטרקטור בזמן עבודתו, אושפז בבית חולים לתקופה ארוכה ובהמשך לא יכל לחזור לעבוד, ולכן מאז הוא בפנסיה. במהלך הפנסיה הוא התנדב בוועד למען החייל ובארגון שי"ל (שירות יעוץ לאזרח). סבא מאז ומתמיד אוהב לאסוף ענתיקות, אשר את חלקן אף הביא מארץ מוצאו – אזרבייג'ן.

מסקנתו של סבא מסיפור חייו היא: "אין דבר העומד בפני הרצון". סבא הגיע לארץ בגיל 9, הייתה תקופה קשה אבל טובה, של מעברות עם תנאים קשים. הוא הגיע לרעננה, שם בבית הספר המנהל לא קיבל אותו מכיוון שהוא לא למד כיתה א' כיתה ב' וכיתה ג' והוא לא היה ברמה של הילדים האחרים. בגיל התיכון הוא נאלץ לעבוד ביום וללמוד בלילה על מנת לעזור לפרנסת המשפחה, ובסופו של דבר התקבל לבית הספר וסיים אותו! לאחר מכן התגייס לצבא והיה מפקד מחלקה מצטיין (הוא קיבל תעודת הצטיינות), ובהמשך הגיע ללמד בכפר הירוק, שזה היה אחד מבתי הספר הקשים כדי להתקבל אליו. המסקנה: עם רצון והתמדה אפשר להגיע רחוק!

הזוית האישית

סבא שלמה: אין דבר העומד בפני הרצון. התמדה ועקשנות תביא אותך לאן שאתה צריך.