מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שלושה דורות של יזמות עסקית

סבא שלמה עם הנכד עידן
סבא שלמה בילדותו
סיפורו של סבא שלמה יושע

הורי

אבי , משה יושע, נולד בשנת 1916 בירושלים – דור רביעי בארץ.

אמי, רבקה יושע (לבית סגס), נולדה בשנת 1922 בעיר בורסה בטורקיה. כשהייתה בת שנתיים עלתה משפחתה לארץ ממניעים ציוניים והתיישבה בבאר יעקב (ליד צריפין).

רקע משפחתי

לאבי קראו משה יושע, הוא נולד בירושלים בשנת 1916. לאימא של אבא שלי קראו שרה, היא הייתה ממשפחת מיוחס, בת לכמה דורות בירושלים, נולדה בתחילת המאה ה-20, בשנת 1900. גם הוריה נולדו בירושלים וכך גם הסבים. מצד של הסבתא אני דור שישי בארץ.

סבא שלי שלמה (אבא של אבי, אשר על שמו אני קרוי), נולד ביוגוסלביה בשנת 1890 ועלה לארץ בגיל צעיר, הכיר את סבתי כשהיא הייתה בת 14-15 והם נישאו.

אימא שלי, רבקה סגס, נולדה בעיר בורסה בטורקיה בשנת 1922. כשהייתה בת שנתיים משפחתה עלתה לישראל, הם היו משפחה דתית ציונית והתיישבו בבאר יעקב. אבא של אמי היה סוחר טקסטיל בטורקיה והם באו עם ממון. הציעו להם בבאר יעקב לעשות משק חקלאי, הם ניסו לעסוק בחקלאות, עם פרות ותרנגולים, אבל לא הצליחו בזה ולכן נאלצו למכור את המשק בהפסד. לאחר מכן עברו לגור בחולון.

רפאל ווידה רחל סגס היו הוריה של אמי.

אבי יצא לעבודה בגיל צעיר, 14-15. הוא היה בכור והיו לו עוד שני אחים ואחות, יותר צעירים. אבא שלו שלמה לא היה אדם בריא, ואבי משה היה צריך לצאת לעבודה כדי לתמוך במשפחה. בהתחלה אבי עבד כשכיר בבית מלאכה של מוצרי כסף, אך לאחר מכן הוא פתח בית מלאכה משלו. הוא הצליח מאוד בעסק שלו. כשהתחתן היה בן 26, הם גרו בתל אביב ולאחר מכן עברו לחולון.

כשאני הייתי קטן לא היה לי כלל מחסור. יש לי שלושה אחים ואחיות: רפי, אמנונה, ויטל. אני נולדתי בשנת 1946, בבית החולים "אסותא" בתל אביב, שעוד קראו למדינה פלסטינה, בתקופת המנדט הבריטי, לפני קום המדינה. לא הייתי נחשב בכור, כי לאמי הייתה הפלה לפני הולדתי.  עברנו לגור בתל אביב ליד כיכר מסריק. בשנת 1947 גרנו ברחוב רייך. אחי רפאל, נקרא על שם סבי השני, הוא נולד ביולי 1947. אמנונה קרויה על שם אח של אבא שלי אשר נהרג במלחמת השחרור בשנת 1948. כדי להנציח את שמו, קראו לה על שמו, היא נולדה בדצמבר 1949. אחותי הקטנה, ויטל, היא על שם האימא של אימא שלי, וידה רחל. היא נולדה בתאריך 15.9.1964.

תקופת ילדותי

נולדתי בבי"ח אסותא בתל-אביב ביום שבת 26/1/1946 (בן בכור מתוך ארבעת הילדים במשפחתנו: שני בנים ושתי בנות). באותה תקופה גרנו בחולון בשכונת "אגרובנק" – לא רחוק מביה"ס החקלאי מקווה ישראל.

אבי היה בעליו של בית מלאכה לדברי כסף שהיה ממוקם בדרום ת"א (באזור מרכז וולובלסקי – מערבית לשכונת פלורנטין).

עקב התנקשויות הולכות וגוברות של פורעים ערביים בדרך מחולון לתל-אביב (סמוך לאבו-כביר) שהתגברו מאוד לאחר החלטת האו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ב- כ"ט בנובמבר 1947, עברה משפחתי להתגורר בשנת 1948 בת"א, ברח' קטן ליד ככר מסריק (קרוב לכיכר רבין של היום).

גדלתי בסביבה מבוססת למדי, למרות שבאותם ימים המצב הכלכלי בארץ היה לא קל ומרבית התושבים באזור מגורינו עבדו קשה והסתפקו במועט. אני זוכר שאמי הייתה שולחת אותי למכולת עם תלושים שקבלנו בתקופת הצנע  של דב יוסף, שר האספקה והקיצוב בממשלת ישראל הראשונה (בשנת 1950), על מנת לקנות את ההקצבה שניתנה לכל משפחה למוצרי מזון בסיסיים כמו: קמח, סוכר, ביצים וחמאה.

למרות תנאי המחיה הבסיסיים, שהיו מנת חלקם של מרבית התושבים בשכונה, הייתה אווירה של שמחת חיים ושיתוף בין המשפחות. הילדים נהגו להתארח אחד אצל השני ולשחק ברחוב, בשעות שאחרי הלימודים עד לשעות הערב המאוחרות. שיחקנו בכדורגל, סטנגה, מחבואים, קפיצה בחבל, 5 אבנים, אחת- שתיים-שלוש דג מלוח ועוד.

תקופת בית הספר ולימודים

למדתי בביה"ס היסודי "הכרמל", ברח' הנביאים בת"א מכיתה א' עד ח' בשנים 1951- 1959. המשכתי בלימודי בתיכון מקצועי "אורט- יד סינגאלובסקי" ביד אליהו בת"א במגמת "חרושת כלים". סיימתי את ביה"ס "אורט" בהצטיינות בשנת 1963 ולאחר שירותי הצבאי התקבלתי ללימודי תואר ראשון B.Sc "בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול" בטכניון בחיפה, אותם סיימתי כמהנדס תעשיה וניהול בשנת 1970.

לאחר סיום לימודי בטכניון בחיפה ובמקביל לעבודתי התחלתי לימודי תואר שני MBA בביה"ס למנהל עסקים ע"ש רקנאטי באונ' תל-אביב וסיימתי בשנת 1974 עם קבלת תואר שני במנהל עסקים / התמחות במימון וביטוח.

שירות צבאי

התגייסתי לצבא בחודש אוגוסט 1963 ולאחר הטירונות הוצבתי בתפקיד נציג חיל האוויר בלשכות הגיוס בארץ. במסגרת תפקידי הייתי אחראי לרישום, מיון, והעברת מבחנים למועמדים לביה"ס הטכני של חיל האוויר בחיפה, ולמיון ראשוני של המועמדים לקורס טייס בחיל האוויר.

במאי 1964 נבחרתי כחייל מצטיין ביחידה בה שירתי, וקבלתי אות הצטיינות ממפקד חיל האוויר באותם הימים האלוף עזר ויצמן.

במילואים הוצבתי בגדוד חרמ"ש בחטיבה 7 והשתתפתי במלחמת ששת הימים ובמלחמת כיפור כאיש מילואים.

מקצוע ועיסוק

אבי, משה יושע ז"ל שהיה בן בכור במשפחה בת שישה נפשות, נאלץ לצאת לעבודה בגיל צעיר מאוד בכדי לעזור בפרנסת המשפחה. לאחר שסיים לימודי בי"ס יסודי החל אבי לעבוד כשכיר בבית מלאכה לציפוי מתכות בדרום ת"א ולאחר מספר שנים, פתח בעצמו בית מלאכה שעסק בייצור סכו"ם, תשמישי קדושה, ועבודות מתכת וציפוי כסף. אבי היה יזם שהתחיל עסק עצמאי באמצעים מעטים מאוד באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת, ובזכות חריצותו, כישוריו ויכולותיו המקצועיות והמסחריות הצליח להגדיל את העסק ולפרנס את משפחתו בצורה מכובדת.

אני, כבן בכור במשפחה, עבדתי החל מגיל תשע בחופשות מבית הספר בבית המלאכה של אבי ולמעשה הייתי מעורב בכל שלבי הייצור והמכירה. אבי נהג לשלוח אותי לסידורים שונים מחוץ לבית המלאכה בהם: מס קניה, מס הכנסה, בנקים, סוכנים, ספקים ולקוחות. כך הצלחתי  לרכוש ניסיון רב בכל מה שקשור ליזמות עסקית, מה שהקל עלי בהמשך הדרך לפתח בעצמי עסקים עצמאיים.

לאחר תום לימודי וקבלת התואר מהטכניון בשנת 1970, עבדתי מספר שנים כשכיר והחל משנת 1976 התחלתי לעבוד כעצמאי. הייתה לי חברה לייעוץ וניהול סיכונים בתחומי הביטוח במשך עשר שנים, לאחר מכן הקמתי עסק ליבוא ושיווק של חלפים למכשירי חשמל ביתיים אותו ניהלתי במשך 12 שנים, והחל משנת 2000 הקמתי וניהלתי, במשך כ-20 שנה, חברה ליבוא ושיווק של תוכנות וציוד פריפריאלי למחשבים.

בני, עמית יושע (אבא של עידן יושע), הוא דור שלישי במשפחה ליזמות עסקית, ומנהל יחד עם שותף משרד עו"ד המתמחה בתחום הנדל"ן בייצוג דיירים ויזמים בנושאי תמ"א 38 (חיזוק מבנים ופינוי בינוי של מבנים ישנים).

היכרות ונישואים ובניית משפחה

את אשתי חנה יושע ז"ל (לבית ברגר), הכרתי על שפת הים בת"א בשנת 1967. התחתנו באולמי "גיל" בת"א בתאריך 23/8/1970. נולדו לנו שני בנים, הבכור (ניר) נולד בתאריך 7/1971 והבן שני (עמית-אבא של עידן) בתאריך 11/1973.

סבתא חנה (ז"ל) וסבא שלמה ביום חתונתם

תמונה 1

ניר, בני הבכור, גר בארה"ב החל מ- 2/ 2002. נשוי לג'לינה ויש לו  שתי בנות ובן אחד (אריאל בת 18.5, דניאל בת 15.5, מיכאל בן 8.5). עמית (אבא של עידן), נשוי ליוליה ויש להם שלושה בנים (ליעד בן 16, עדי בן 14 ועידן – בן 11).

לצערי, אשתי חנה ז"ל, שהייתה אישה משכילה וכישרונית בתחומים רבים, נפטרה לפני כשמונה שנים במפתיע ולא זכתה להנות מספיק מפריחתם ושגשוגם של ששת הנכדים שלנו, שכולם מוכשרים ביותר ומגיעים להישגים מרשימים בלימודים, בחוגים ומאוד מקובלים בקרב חבריהם.

במלחמת יום כיפור נולד בני השני, עמית. הייתי אצל הורי כדי ללכת איתם לבית הכנסת להתפלל בערב יום כיפור. אשתי חנה הייתה בבית בחולון עם בננו הבכור ניר. הייתה מתיחות עם מצרים, היו תמרונים בתעלת סואץ על ידי המצרים. ביום כיפור עצמו הלכנו לבית הכנסת. לקראת הצהריים כשישבנו בבית הכנסת החלה האזעקה.

חנה הייתה לבד עם ניר בעיר אחרת. הלכנו הביתה מבית הכנסת, פתחנו את הרדיו, ואמרו שהחלה מלחמה. המלחמה אומנם לא הייתה בתל אביב, אלא בתעלת סואץ, כששלטנו על חצי האי ערב. גם סורים הצטרפו לתקיפה עלינו. החלו לפרסם קודים ברדיו לפרסום ליחידות שצריכות להתגייס, נסעתי הביתה לבת ים, לקחתי דברים והלכתי להתגייס.

כשעמית נולד, הייתי בצבא ברמת הגולן. הייתי בחזית מול סוריה, עצרו את הסורים לפני שהגיעו לכנרת. לקח לנו יומיים להגיע לרמת הגולן. הגענו לתל סקי – אזור גבוה, מן גבעה עם מוצב – במלחמת ששת הימים כבשנו את רמת הגולן. ואנחנו הגענו לשם במלחמת יום כיפור, להגן על האזור שלא יכבשו אותו שוב. היינו ליד מושב נוב – מושב של אנשים דתיים שפינו אותם מהמושב כי הסורים מאוד התקרבו לאזור והיה חשש שיחסלו את כל האוכלוסייה של המושב. כשהגענו כבר הדפו את הסורים, כל בוקר הפציצו אותנו. היינו בשוחות כדי לא להיפגע מהתקיפה. שוחות היה קשה מאוד לייצור, הייתה אדם סלעית מאוד.

יציאה לגמלאות וחוויותיי היום

יצאתי לפנסיה לפני כחמש שנים ומאז אני עסוק בניהול נכסי נדל"ן של המשפחה ובהתנדבות בעמותות גמל"א ו"פוש" במתן שעורי עזר לתלמידים במתמטיקה בכיתות ט' – י"א במספר בתי ספר בהוד-השרון. אני מאוד נהנה לפגוש את נכדי בארץ ולשחק איתם שחמט, משחקי חשיבה, משחקי קלפים שונים ושש-בש.

לצערי לא ראיתי את נכדותיי ונכדי המתגוררים בארה"ב מספר שנים, בעיקר עקב מחלת הקורונה. בשנת 2017 הגיע בני ניר וכל משפחתו לארץ וחגגנו בת מצווה (בגיל 13) לנכדתי הגדולה אריאל במלון "אכדיה" בהרצליה.

תמונה משפחתית מחגיגת בת המצווה של הנכדה

תמונה 2

סבא שלמה מספר

הזוית האישית

סבא שלמה: שמחתי לחלוק עם נכדי עידן יושע את תמצית חיי כילד וכמתבגר ולהעביר את המסר "שאין דבר העומד בפני הרצון".

הנכד עידן: מאוד נהנתי להתחבר עם סבא ולשמוע את הסיפורים המוצלחים.

מילון

תקופת המנדט הבריטי
היא התקופה שמכניסת הצבא הבריטי לארץ ישראל בקיץ 1917, ועד לסיום המנדט בחצות הלילה שבין 14 ו-15 במאי 1948.

מדיניות הקיצוב
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בישראל, פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”חשוב לי מאוד להדגיש בפני נכדיי את העובדה שכל הישגי בחיים הגיעו לאחר השקעת עבודה מאומצת מצידי ודבקות במשימה!“

הקשר הרב דורי