מאגר סיפורי מורשת

אני, ברטה מזרחי נובק, נולדתי בטבריה בתאריך 11.9.1953 בבית החולים הסקוטי בטבריה, שהוא בית חולים ליולדות. אימא שלי, סבתא רבתא של נוגה, נולדה בטורקיה ועלתה לארץ בגיל 16 עם הוריה ושתי אחיותיה דרך גשר בנות יעקב, הנמצא בצפון. הם הגיעו ישירות לטבריה, רוב הדרך נעשתה ברגל. אבא שלי, סבא רבא של נוגה, אליהו, נולד בסג'רה, היום זה נקרא אילניה. אביו, סבא רבא מאיר, הגיע מגבול עיראק והתיישב באילניה, שם נישא לסבתא רבתא אביגיל, ושם נולדו סבא אליהו ואחיו. בילדותו של סבא אליהו ישראל הייתה ישראל תחת שלטון המנדט של הבריטים.

סיימתי את לימודי התיכון בקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן. משם נרשמתי לבית ספר לאחיות "דינה" בבית חולים בילינסון בפתח תקווה. שם סיימתי קורס אחיות ובסופו התגייסתי בשנת 1973 לשירותי הצבאי במלחמת יום הכיפורים לחיל רפואה. לא הספקתי לעשות טירונות, וניגשנו הישר לעבודה במחלקות שבבית חולים תל השומר. עבדתי במחלקת פציעות ראש קשות של הלוחמים. לאחר תקופה עברתי לעבוד במחלקת שיקום של חיילים פצועים שנפגעו בגב והפכו להיות משותקים, אותם סעדנו בצורה מתמדת עם טיפולים רבים, עד אשר השתקמו ויצאו לחיים עצמאיים. שמחתי בכך שיכולתי להיות חלק מהצוות המטפל שהצליח להביא את החיילים המטופלים לשיקום טוב. בסוף השירות נשארתי עם רובם בקשר, כמו עם משפחה.

אני כאחות צעירה

לאחר שסיימתי את לימודי בבית הספר לאחיות התגייסתי לצבא לחיל הרפואה שם שירתי בבית חולים תל השומר כשנתיים ואז השתחררתי.

חפץ יקר ללבי – הקישואן 

הקישואן היא מכשור שמוציא את התוכן של הקישוא, אותו לאחר מכן ממלאים באורז מתובל בעשבי תיבול. סבתא רבתא הייתה עובדת במטבח ואני ברטה, סבתא של נוגה, סיעתי לה במטבח והייתי עובדת עם הקישואן לריקון התוכן וממלאה את הקישוא באורז. התבשיל תמיד היה טעים.

הקישואן של סבתא רבתא 

הזוית האישית

סבתא ברטה: מאוד התרשמתי מתכנית הקשר הרב דורי, כי מעולם לא השתתפתי בתוכנית כזו. זה רומם את רוחי, בזה שהצלחתי להעלות זיכרונות ילדות שלי, רכישת מקצוע, וחוויות מהשירות הצבאי במלחמת יום כיפור, ולספר את סיפורי העבר בעניין רב והעברת הסיפור לנוגה נכדתי המיוחדת.

נוגה הנכדה המתעדת: נהניתי במסגרת התכנית והתעניינתי לשמוע את הסיפורים של סבתא.