מאגר סיפורי מורשת

שלום. שמי אורה שמחה דיאצ'ישין. ואני רוצה לספר לכם על סבתי לריסה-לאה ז'בנירנקה, שנולדה בשנת 1961 באוקראינה בעיר זפורוזיה, פוריז’יה היא עיר בדרום מזרח אוקראינה המהווה את מרכזה של מחוז זפוריז’יה, העיר נמצאת על הנהר דנייפר ממול לאי חורטיצה.

סבתא לריסה לאה הייתה בת יחידה במשפחתה. לאמה קראו סבתלנה ולאביה מיכאל סולקין. סבתא שלי הייתה תלמידה טובה מאד, היא סיימה את הלימודים בהצטיינות. יש לה שני ילדים, את אימא שלי ואת הדוד שלי.

כשאמי הגיע לגיל 15 היא נסעה ללמוד במכללה יהודית דתית לבנות ומאז הם התחילו לגלות את אור התורה והיהדות. בהתחלה לסבתא שלי היה קשה לקבל את השינויים באורח החיים של אימא שלי: כשרות, צניעות וכו'. עד, שבשנת 2008 התגלתה אצל סבתא שלי מחלה קשה. זאת הייתה המחלה "הידועה".

סבתא שלי ידעה, ששמו של האדם משפיע על חיי האדם. היא החליטה להוסיף לשמה, שם יהודי. השם שסבתי בחרה להיקרא בו היה "לאה"! ומאז שמה לריסה-לאה! היא אמרה שהשם הזה, מתאר ממש את החיים שלה. בשנת 2009 סבתא שלי עברה את הניתוח בשלום. הרופא אמר, שהיה נס גדול.

מאותו הזמן סבתא שלי התחילה להתחזק ולהתקרב לקב"ה, לתורה וליהדות. בכל בוקר סבתא שלי מתפללת ואומרת גם פרקי תהילים. היא מנסה לשמור שבת וחגים בכל ההזדמנויות, גם כזה כרוך בקשיים. סבתא שלי דיברה עם המנהל שלה, שהיא  מבקשת לעבוד פחות שעות ביום שישי, כדי שהיא תספיק להגיע הביתה ולהדליק נרות שבת בזמן. המנהל צחק, אבל הסכים לבקשתה.

סבתא שלי כל השבוע נוסעת לשיעורים לנשים בתורה ובחסידות, היא משתתפת בשיעורי ה"תניא" (בתקופת  הקורונה סבתא למדה בזום). בשבתות סבתא שלי הולכת לבית הכנסת ברגל שעה וחצי לכל כיוון. היא עושה סעודת שבת בבית. קונה יין בחנות כשרה ומכינה ואופה את החלות בעצמה.

באוקראינה, בעיר זפרוז'יה, בעיר, שסבתא שלי גרה, יש קהילה יהודית פורחת ומשגשגת בזכות פעילותו הנמרצת של הרב נחום ארנטרוי שליט”א, הרב נחום, הוא ומשפחתו, הם שליחי חב”ד העוסקים בקירוב יהודי זפרוז’יה, זה למעלה מ-20 שנה. בקהילה קיימים כל שירותי הדת הנחוצים ליהודי הקהילה ולכל תייר יהודי המגיע לשם, תפילות במנין, מקווה, בית הארחה ועוד.

הנוסעים לאומן, שנוחתים בז’פרוז’יה יכולים ליהנות מאירוח מושלם של אנשי חסד, שעוזרים להם לכל הצרכים בעת שהותם בעיר. משפחת ארנטרוי. הגיעה מישראל לאוקראינה  במטרה לקרב את היהודים של העיר ליהדות ולה'.

אני גאה מאד בסבתא שלי, שהיא כל הזמן מנסה ומצליחה לשנות את חייה ולעבוד את ה'. אני מאחלת לה להיות תמיד מאושרת, בריאה ושתחי'ה עד 120 שנה.

 מאלבום התמונות של סבתא

הזוית האישית

אורה שמחה: אני גאה מאד בסבתא שלי, שהיא כל הזמן מנסה ומצליחה לשנות את חייה ולעבוד את ה'. אני מאחלת לה להיות תמיד מאושרת, בריאה ושתחי'ה עד 120 שנה.