מאגר סיפורי מורשת

שמי ליהי ברדריאן, השתתפתי השנה בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי אתרם ברדריאן. הייתי מאוד סקרנית ובשיחות שלנו ביקשתי מסבתא שלי לספר לי כיצד היא וסבא נפגשו והכירו בפרס היא היום איראן.

סבתא שלי, אתרם נולדה בשנת 1941 בפרס, בעיר אספן להוריה לבית משפחת נובריאן, הם היו במשפחה שניים עשר נפשות, אביה ואמה ועשרה אחים ואחיות. גם סבא שלי רואבן נולד בשנת 1932 בפרס, היום היא איראן. הוא נולד בעיר טהראן. הם היו שבעה נפשות במשפחה: ההורים וחמישה אחים ואחיות.

שידוך

בתקופה בה הם חיו בפרס, איראן השידוך היה הדרך המקובלת להכיר בין בני זוג. לעיתים הייתה אישה שזה היה מקצועה להתאים בין איש ואישה, במטרה להביאם בברית נישואים, ההתאמה הייתה לפי מצב כלכלי, מעמד ומשפחה ועוד.

איך ניסו לשדך בניהם? ההורים של סבתא אתרם הזמינו את בני משפחתם הרחוקה לביקור אצלם בטהראן. סבתא הייתה אז רק נערה בת 12. המשפחה באה ולטהראן ועברה לגור כמה רחובות מהבית שלהם. סבתא אתרם, הלכה לראות אותם יחד עם אימא שלה כדי לקבל את פניהם עם עוגיות ותה. בני המשפחה החדשה שהגיעו התאהבו בסבתא שלי ורצו לשדך אותה עם הבן שלהם שחי בטהראן.

סידור הפגישה – הוריו של סבא התקשרו אליו עוד כשהם היו באספן והוא היה בטהראן ואמרו לו בוא לאספן מצאנו לך משהי מושלמת. אחרי יומיים הוא הגיע לעיר אספן וראה את סבתא שלי וסבתא שלי מצאה מאוד חן בעיניו.

בקשת ידה של סבתא

אחרי שסבתא מצאה חן בעניי סבא ובעיניי בני משפחתו, וסבא רצה אותה, הוריו יחד איתו הלכו לבית משפחתה של סבתא כדי לבקש את ידה של סבתא מהוריה. סבא שאל אם אפשר שבתם תצא איתו והאם הם מאשרים את הקשר ביניהם. פער הגילאים ביניהם היה ממש גדול, סבא היה בחור בן 23 וסבתא, בינתיים, הייתה נערה בת 14.

לאחר שסבא קיבל את אישור הוריה להיפגש עמה, נערכו ביניהם כמה פגישות. בכללי סבתא וסבא נפגש כחמש פגישות, שאפשרו להם להכיר אחד את השנייה, ולאחר מכן כבר קבעו מועד לחתונה. סבא חיכה שסבתא תהיה בת 15 ואז רק הם התחתנו, כשסבתא הייתה בת 15 וסבא היה בן 24.

הקמת משפחה

לאחר החתונה, סבא וסבתא עברו לגור בטהראן, שם  בחרו להקים את משפחתם. לפי מה שסבא סיפר לי, מאחר וסבתא הייתה רק בת 15, היא הייתה לדעתו צעירה מידי, עדיין הייתה צעירה כדי להביא ילד לעולם, אז הוא החליט שהוא לא מביא איתה ילדים, והוא ממתין עד שהיא תהיה בת 16. עברה לה עוד שנה וסבתא הייתה בת 16 וסבא בן 25 ונולד להם בן בכור – ששמו בארוז (פירוש השם פרי ליום). שנה לאחר מכן סבתא ילדה בת ששמה בנז (פירוש השם – חיבוק). לאחר שלוש שנים הביאה לעולם את באזת (פירוש השם – פרי נולד) וכך הם המשיכו את חייהם יחד עם שלושת ילדיהם בעיר טהראן.

בשנת 1987, כשסבתא הייתה בת ארבעים ושש הם עלו לארץ ישראל והגשימו את חלומם לחיות בארץ.

הזוית האישית

ליהי ברדריאן: חווית המפגשים שלי עם סבתא הייתה ממש מהנה וגם מסקרנת. היה לי מעניין לשמוע איך חיו בפרס מגיל קטן, איך שידכו ביניהם? מה ההרגשה להתחתן בגיל כל כך צעיר ולהיות אימא? אני מעריצה את סבתא שלי, על כל מה שהיא עברה שם, כי זה לא היה לה קל. היה פשוט כיף לשבת איתה וזה נתן לי זמן לשבת ולדבר עם סבתא, אז אני ממליצה לכם ללכת לסבתא וסבא שלכם ולהקשיב ולהתעניין בסיפורים שלהם.

סבתא אתרם: בתקופה שלי בפרס, כל הנשים קיבלו שידוך מגיל קטן ולרוב זה היה עם מישהו מבוגר יותר.