מאגר סיפורי מורשת

המשפחה, ששמה המקורי היה "שאלתיאל חן", ישבה באזור ברצלונה שבספרד החל מהמאה ה-10 על פי ארכיונים בספרד. מייסדי השושלת בספרד היו שני אחים. אלה וצאצאיהם הנהיגו את הקהילה עד לגירוש ספרד במאה ה-15. במהלך אותן 500 שנים חלק מהמשפחה אימץ את השם גרסיאן, שהיה תרגום לספרדית של "חן".

בשלב מסוים גרסיאן הפך לגרסיאני, ורק לאחר העלייה לארץ שונה השם לגרציאני. בדיקות גנטיות הוכיחו שלשתי המשפחות ישנה זהות מוחלטת. בעקבות כך הוחלט לאחד את שתי המשפחות בכנס המשפחתי של משפחת שאלתיאל המורחבת, שהפך לכנס משותף של משפחות שאלתיאל וגרציאני.

סמל משפחת שאלתיאל

ומכאן לקורות חייה של סבתי, ששם נעורים – סימונה גרציאני.

סבתא סימונה נולדה בבולגריה בשנת 1948 ועלתה ארצה עם הוריה כשהייתה בת חודשיים. ההורים של סבתא מצד האם היו רוקחים. עם כניסת הקומוניסטים לבולגריה הם נאלצו לעזוב את רכושם ולעלות לארץ ישראל. בארץ הם שוכנו בהתחלה במעברות ולאחר מכן עברו לעיר עכו. סבתא רבתא החלה לעבוד כרוקחת בקופת חולים כללית וסבא רבא עבד במוסך.

סבתא סימונה סיימה תיכון, שירתה בצבא ועבדה שנים רבות  במוסד "אהבה" שבקריית ביאליק.

הזוית האישית

הנכד אלון: נהניתי מאוד ללמוד פרטים חדשים על משפחתי המורחבת ובמיוחד שימחה אותי העובדה שאני בעצם מעביר את הידע מהדורות הקודמים אל הדורות הבאים.