מאגר סיפורי מורשת

שמי זיו אדלשטיין, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לשתף את סבתי, מזל רווח, להקשיב לסיפוריה ולתעדם.

שמה של סבתי: מזל רווח, בעבר דניאלי ועוד יותר בעבר – שירחון, ההורים שלה סבא רבא וסבתא רבתא שלי, ניסים ותמר, שינו את שם המשפחה לדניאלי. לסבתא מזל קראו בשמות חיבה: מוזלי, מוז, מזליקה. לסבתא מזל היו שמונה אחים ואחיות. אחיותיה הן: עליזה, בתיה, רותי, אתי, שיפרה ומלי. אחיה הם: מוטי ורמי.

מזל היא השביעית מתוך תשעה ילדים והראשונה שנולדה בארץ. האחים הגדולים שלה נולדו בפרס. ההורים עלו מפרס כשאחותה שיפרה הייתה בת 10 חודשים. הבאה אחריה היא מזל. שנולדה כאמור בארץ, בתאריך 3/2/1953.

ילדותה של מזל

מזל נולדה בעפולה ואחר כך עברה המשפחה עברה לכפר יונה שהייתה אז מעברה. משפחתה גרה בצריף ואחר כך עברה לבית של הסוכנות היהודית. הייתה זו תקופת הצנע בארץ וההורים שלה קיבלו תלושים למזון. הכל היה בהקצבה ומדוד עבור כל משפחה. לדוגמה:  בקבוק שמן, שקית פתיתים (היא זוכרת שקראו לזה "אורז בן גוריון").

מזל בילדותה

היא למדה בבית ספר דתי הנקרא בר אילן. בתחילת כל יום הם בירכו את ברכת השחרית ולפני האוכל את ברכת המזון. לפעמים בתקופת לימודיה היא עבדה בכרם ובקטיף בוטנים אך לא במקום הלמידה אלא בנוסף. כמו גם עזרה בעבודות הבית. היא הייתה תלמידה טובה והשקיעה מאוד בלימודים. מאוד אהבה ללמוד.

המקרה השמח ביותר שהיא זוכרת מילדותה זה החתונה של אחותה הבכורה עליזה, שהתקיימה בבית הכנסת בשכונה. היא זוכרת שעליזה ובעלה שמואל ז"ל יצאו בתופים ובמחולות מבית ילדותה ואביה וחבריו נגנו בשלל כלי מוזיקה וכך ליוו את החתן והכלה לעבר החופה.

היא זוכרת את ארוחות שישי המשפחתיות בהן היו מנות בשריות ובמיוחד את את מרק העוף שאמא שלה נהגה להכין. בילדותה נהגה מזל להאזין לרדיו למוזיקה הערבית ולתסכיתים (הקלטות) של סדרות מתח.

תקופת הנערות

בגיל 14 נפטר ניסים אביה של מזל. אירוע שהשפיע עליה רבות והדאיג אותה. היא מאוד חששה שלא תצליח בלימודים, בשל הצער הרב שחשה, אבל אימא שלה הבטיחה לה שתשלח אותה לקיבוץ (במסגרת חברת נוער), שם תוכל ללמוד בראש שקט וללא דאגות פרנסה.

בגיל 15 הגיעה מזל לקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן ואכן הצליחה ללמוד בהנאה ולהשיג תעודת בגרות חלקית שזה מה שהיה מקובל אז. לאחר מכן התגייסה לצבא לאגף מבצעים ונהנתה בשירותה הצבאי. היא מתארת את התקופה הזו כתקופה מאוד טובה בחייה.

בונים משפחה

במהלך שירותה הצבאי היא פגשה את משה, גם הוא הגיע לאפיקים במסגרת חברת נוער. בגיל 19.5 התחתנה עם משה רווח ונולדו להם ארבעה ילדים.

כשהייתה בת 21 נולדה בתה הבכורה, רוית. בתקופתה זו עדיין הייתה לינה משותפת בקיבוץ, כך שרוית גדלה וישנה בבית הילדים. שאר הילדים שנולדו אחרי רוית הבכורה, ניב, אלה ואלון – התאומים – הם כבר עברו ללינה משפחתית בבית ההורים.

סיפור שמזל רצתה לשתף באופן מיוחד – לידת התאומים אלה ואלון

אלון נולד בלידה מסובכת שגרמה לו לשיתוק מוחין. הלידה הייתה מאוד טראומטית עבור מזל ומשה. הוא היה במצוקה ומצבו היה לא טוב. בבית הייתה את אלה, התאומה. תינוקת בת יומה וכמובן שני הילדים הגדולים יותר, רוית בת שש וניב שהיה אז בן ארבע וחצי.  לסבתא זו הייתה התקופה הקשה ביותר, היה קשה לדאוג לאלון, שנזקק לטיפול צמוד. הרופאים המליצו לה ולמשה לא להיקשר אליו. הוא גדל שלושה חודשים אצל משפחה מאמצת ביישוב סמוך לאפיקים. בגיל שלושה חודשים חזר הביתה לקיבוץ, למזל ומשה ולאחיו.

מזל דאגה מאוד לאלון וסיפרה שבלילות הייתה בוכה הרבה. בנוסף היא גם דאגה ליתר הילדים, היות ותשומת לב גדולה הושקעה באלון. אירוע זה היה מאוד משמעותי עבורה. לשמחתה אלון גדל להיות ילד בתפקוד גבוה. עצמאי. הרבה הודות להשקעה של מזל ומשה בו.

הזוית האישית

סבתא מזל: היה לי מאוד נעים, שזיו ראיין אותי, השאלות היו יפות וסיפרתי דברים מהחיים. זיו הקשיב והיה מרותק לתשובות. שמחתי מאוד להקשיב לזה אח"כ. שמחתי שהוא היה קשוב ועניתי על השאלות לשביעות רצונו.

הנכד זיו: העבודה על המסמך הייתה מאוד מעייפת, אבל שמחתי שבסוף הכל הסתדר והיה מאוד כיף לתשאל את מזל, היא ענתה לשביעות רצוני המלאה ועזרה מאוד עם התמונות, היה לי מאוד מעניין.