מאגר סיפורי מורשת

שמי ליאן, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אני מעלה אל מאגר המורשת של התכנית את סיפור חייה של סבתי, גילה בוזגלו לבית ביתשו.

לסבתא שלי קוראים גילה בוזגלו, היא נולדה בתל אביב בתאריך 6.8.1962. היא נולדה למשפחה שעלתה מבגדד בשנת 1948, אבא של סבתי עבד בבניית צריפים לקהילה היהודית ואימא של סבתי מעולם לא עבדה ונשארה בבית לטפל באחיה הקטנים של סבתא שלי. הוריה של סבתא התחתנו בבגדד בשנת 1946 והחתונה התקיימה בבית של ההורים.

הוריה של סבתא עלו לארץ בשנת 1950 באוניית מעפילים עם בנם התינוק בן השנה. לאחר מכן הסוכנות היהודית החליטה לקחת את הוריה של סבתא להתגורר במעברה שנמצאת בטבריה. במשך חייהם הוריה של סבתי חיו בדוחק, וכל הזמן הקציבו להם את כמות האוכל שיקבלו. כך חיו במשך שש שנים.

לאחר תקופה, אבא של סבתי שובץ על ידי הסוכנות היהודית לעבוד בחברת בנייה שנקראת "סולל בונה" בתל אביב, ולאחר שאבא של סבתא התחיל לעבוד הם עזבו את המעברה בטבריה ועברו לגור בתל אביב. בתל אביב נולדו להם עוד שמונה ילדים וביניהם סבתא שלי. בשכונה של סבתי רוב התושבים רכבו על אופניים ולהוריה של סבתי לא היה רכב.

סבתא שלי היא הילדה השביעית במשפחה, ובמשפחה יש ארבעה בנים וחמישה בנות. משפחתה של סבתא גרו בדירה צנועה בעלת שלושה חדרים, שבחדר אחד ישנו אחיה הבנים של סבתי, ובחדר השני ישנו סבתא ואחיותיה. ההורים שלהם ישנו בסלון. בנוסף סבתי גדלה בבית חם, אוהב, שמח ודתי.

סבתי חונכה במסגרות דתיות בלבד לאורך כל ילדותה, ותמיד התלבשה צנוע עם חצאיות ושמלות וכך גם אחיותיה. במשך ילדותה סבתא שלי הייתה צריכה לעבוד בגיל צעיר בגלל בעיות כלכליות בביתה. בגיל שש עשרה יצאה לעבוד בבנק הבינלאומי, שהיה בזמנו ממוקם בעיר תל אביב בכלבו שלום, ועבדה שם כחניכה. היא עבדה שם שלושה ימים בשבוע, ושאר הימים למדה בבית ספר "מישלב".

כשסבתא שלי הייתה בת 17, היא הכירה את סבי איתן בוזגלו, שהיה בן למשפחה מרובת ילדים והוא היה הבן ה-11 במשפחה.

סבתי לא התגייסה לצבא, מפני שהחליטה להנשא לסבא שלי בגיל שמונה עשרה. סבי וסבתי התחתנו בשנת 1980 בבית ים באולמי "נפטון". החתונה הייתה מושקעת, גדולה ומפוארת. לאחר החתונה סבי וסבתי עברו לגור בקריית שלום בתל אביב. לאחר שנתיים נולד בנם הבכור, ולאחר מכן סבתי התחילה לעבוד בקופת חולים "מכבי". במשך השנים נולדו לסבי וסבתי עוד שני ילדים וביניהם אמי. לאחר מכן סבתא שלי החליטה לעזוב את מקום העבודה שלה ולהתמקד בגידול הילדים. לאחר שבנה הבכור היה בן עשר, החליטו סבתי ומשפחתה לעבור לחולון.

כיום סבתי מטפלת באוכלוסיה המבוגרת, ונותנת מעצמה הרבה חום ואהבה לקשישי המדינה.  בנוסף, לסבתי יש שבעה נכדים ואני ביניהם. סבתי נוהגת להקדיש לבני משפחתה ונכדיה חום ואהבה, ובימי שיש אנו מתארחים אצלה ומבלים יחד.

הזוית האישית

ליאן: מאוד נהניתי לעשות את התיעוד ולדעת את הסיפור המלא של סבתי, התעניינתי מאוד בדברים שהיא סיפרה שלי. סבתא שלי מאוד שמחה על ההזדמנות לשתף אותי בסיפור שלה. סבתי חושבת שחשוב שנדע את הסיפור הזה ונעביר אותו גם לדורות הבאים.