מאגר סיפורי מורשת

שמי שולמית שטיינפלד. הוריי נתנו לי את השם שולמית, השם הזה הוא מתוך התנ"ך. נולדתי במרוקו בתאריך 3.4.1954. אני הבכורה בין השישה אחים. עליתי ארצה עם משפחתי בשנת 1962,הייתי בגיל 7 והגענו למושב נורית שבצפון, לאחר כמה שנים עברנו לגור ביפו, ההורים שלי ציוניים שרצו לעלות לישראל.

ילדותי

שבע שנות ילדותי היו במרוקו, עד שעלינו לארץ ישראל בשנת 1962. בשנה זו התחלתי ללמוד בבית ספר יסודי בכיתה ב'. את גן הילדים ועד גיל 7 למדתי במרוקו ואת כל שאר הכיתות למדתי בארץ. בילדותי התחביבים שלי היו: לקרוא ספרים, משחקי כדורסל, לראות סרטים וריקודי עם. המנהגים שלי היו מפגשים עם המשפחה בשבתות, היינו הולכים יחדיו לבית הכנסת של אבי.

שירי ילדות שזכורים לי: "רציתי שתדע" של עוזי חיטמן, לכובע שלי שלוש פינות, "ג'מבו" של ציפי שביט. משחקי ילדות בהם שיחקתי: חמש אבנים, קפיצה לרוחק, דג מלוח, תופסת, גוגואים וגולות.

האירוע שהיה הכי משמח שזכור לי הוא שנולד לנו אח תינוק והייתה ברית.

תפקידים ומקומות העבודה שלי

מקום העבודה הראשון הוא בבנק הבינלאומי, הייתי בת 18 אחרי לימודי בתיכון, אהבתי ועדיין אוהבת את עבודתי בבנק. לפני שנה, בתאריך 3.4.2021 פרשתי לגמלאות והיום אני נמצאת במועדון הגמלאים של הבנק, נהנית מהמפגש ומהטיולים.

לא שירתי בצבא כי גדלתי במשפחה דתית, בתור ילדה חוויתי את מלחמת ששת הימים ובתור בוגרת חוויתי את מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון. המלחמות השפיעו עליי ופחדתי מאוד בתקופה זו.

נסעתי וטיילתי בחו"ל בהרבה מדינות, מטרות הביקורים היו נופש וביקור משפחות. תחביבי הם: קריאת ספרים, סרטים ריקודי עם, וטיולים להכרת ארץ ישראל.

משפחה – מנהגים – מסורות

במשפחה אנו חוגגים בצאת חג הפסח את המימונה ואוכלים מופלטות, בראש השנה אוכלים ומברכים על ראש של דג כדי שנהיה לראש ולא לזנב, בחנוכה אנו אוכלים: ספינג, סופגניות. המסורת המיוחדת ששלנו היא שביום כיפור אנו הולכים לבית הכנסת ולובשים הכל בלבן. בחג הסוכות יושבים כל המשפחה בסוכה. ביום העצמאות כל המשפחה חוגגים בפארק ועושים על האש. באירועים חגגתי ימי הולדת, בת מצווה, אירוסין וחתונה.

הקמת משפחה

הכרתי את בעלי משה במסיבה אצל חברים. לאחר תקופה של שנה התחתנו בתאריך 13.5.1975. הייתי בת 21 והחתונה התקיימה ב"אולמי נפטון" בבת ים, חגגתי מסיבת חינה ויש לי אלבום תמונות של החינה ושל החתונה. כשנולדה בתי הבכורה הייתי בת 23 ובעלי משה היה בן 25.

לימודי ועיסוקי

העיסוק הראשי שלי היה מנהלת בבנק הבינלאומי, סיימתי את התיכון והמשכתי למכללה לבנקאות. כן תכננתי לעבוד במקום מסודר ותנאים טובים. היום יצאתי לגמלאות. ברצוני ללמוד שפה צרפתית, ציור, שחייה וגלישה. ילדיי ונכדיי חיים בארץ בעיר מגוריי – הרצליה. יש לי שלוש בנות, יש לי שישה נכדים ואנחנו נפגשים לפחות פעמיים בשבוע. חשיבות הלימודים בחיים גדולה בעיניי, משום שהם חשובים לגבי העתיד בעבודה ובמשפחה.

מנהגים היום

יצאתי לגמלאות ואני מתחילה את הבוקר בהליכה בפארק, מבשלת, מכבסת ושומרת על נכדיי. יש לי מנהג שאני נפגשת עם חברות שיצאו גם לגמלאות פעם בשבוע בכל ימי שלישי.

בצעירותי

הזוית האישית

מיכל: המפגשים נתנו לי יותר זמן עם סבתא, להכיר אותה יותר טוב ואת הסיפור שלה.

סבתא: היה לי כיף לקחת חלק במפגשים של הקשר הרב דורי, זה נתן לי היכרות קרובה יותר עם הנכדה, לספר לה סיפורים מהחוויות האישיות שלי מהעלייה לארץ.