מאגר סיפורי מורשת

הסיפור נכתב במסגרת פרויקט חונכות פר"ח בגליל תחתון. הפרויקט בשיתוף פר"ח, מפעל הפיס, מרכז צעירים ואגף החינוך של מועצה אזורית הגליל התחתון.

סיפור עלייתו של סבי-פיני גרינשפן

יעקב(פיני )גרינשפן סבי נולד ב-26.12.1952 בפולין בעיר שנקראת דז'רז'וניוב.

הוא היה בבית עם הוריו כי חלה בטיפוס והיה מאושפז שנה בבית חולים. בגיל חמש הוא ומשפחתו עלו לארץ. הם רצו לעלות לארץ ישראל כי זו מדינת היהודים והם חלמו להגיע אליה . שם בפולין הם הרגישו אנטישמיות והיה פחד ברחובות. הם הספיקו לעלות בעלייה שבדיוק באותה שנה נשיא פולין שחרר את היהודים, וכך הם זכו להגיע לארץ. המסלול היה לא פשוט: הם נסעו ברכבת מפולין עד לעיר צפונית בצרפת, משם שטו לעיר מרסיי- עיר נמל, שם היו שבועיים במחנה פליטים ולאחר מכן עלו על אונייה והגיעו לישראל דרך הים התיכון. הם הגיעו לנמל חיפה ומשם לקחו אותם במשאיות "לכפר-קיש"-  שאליו הם הופנו על ידי הסוכנות.

וכך הוא מספר: "כשהגענו לכפר אני זוכר שהיה חם מאוד, ולא היו לנו אמצעי קירור, אז היינו שוכבים על הרצפה , מרטיבים אותה, ושוכבים עליה".

כל העולים שהגיעו מפולין(היו כעשר משפחות), קיבלו שטח אדמה כ-90 דונם לעיבוד, בית מאבן ופרה.

לראשונה כשנכנס סבי למסגרת זה היה בגיל חמש בכפר-קיש, גן -תלת גילאי. לאחר מכן עלה לכיתה א' בכפר-קיש. כשהגיע לכיתה ה' עבר לבית ספר בכדורי וניפגש עם חברים מיישובים אחרים. הוא למד בכדורי עד כיתה ח' וכיתות ט'-י' למד בבית ספר "יהודה" בעפולה- דתי מקצועי. בסיום כיתה י' נאלץ להפסיק ללמוד ולעזור להוריו המבוגרים בפרנסה.

סיפורו של חפץ -טבעת של סבא של סבי

הטבעת עליה אספר הייתה שייכת לסבא של סבי, סבו נלחם במלחמת העולם הראשונה, אשר בה נתפס ונלקח לשבי הגרמני כחמש שנים, החפץ היחיד שהיה ברשותו זו הטבעת, היא זו שחיזקה אותו ובה הוא התנחם.  כאשר סבי שוחרר מהשבי, הוא הוריש את הטבעת הזו לבנו והוא הורישה לסבי כאשר הם עלו לארץ.

לטבעת זו יש עבור סבי ערך סנטימנטלי רב, על גלגולה ועל הזכות שסבו של סבי זכה להישאר בחיים לאחר השבי, ולהוריש את הטבעת לבנו. גם סבי מתכוון להמשיך את הדרך הזאת ולהוריש את הטבעת לנכדו הבכור בבוא היום.

חלומו של סבי

סבי שהיה בן הזקונים בבית נאלץ לעזור בפרנסה, ולעבוד יחד עם הוריו , שכניו הבוגרים התגייסו לצבא והיו חוזרים כל שבת עם המדים והנשק, והמראה שלהם גרם לי לרצות מאוד להתגייס לתפקיד קרבי בצבא.

בהגיעו לגיל שמונה עשרה התגייס לצבא, ובגלל שהיה בן ממשיך למשק הוריו, הדבר היה כרוך בקשיים רבים: לא היה מי שיחליף אותו ויעזור להוריו המבוגרים, היה צורך לבקש חופשים רבים כדי לעזור בבית.

על אף החלום להיות קרבי, עקב המצב הקשה בבית, נאלץ סבי להשתחרר מוקדם מהצפוי מהצבא, אך תקופת שירותו הקצרה תרמה לו רבות ועזרה לו בהמשך הדרך, להתגייס למשמר הגבול, ולשרת את המדינה עד הפנסיה. למרות שסבי לא הגשים את חלומו להיות חייל קרבי, הוא תרם רבות למדינה, התגייס למשמר הגבול ועד גיל שישים עשה שירות מילואים פעיל.

בתמונה סבי בגיל עשרים ושלוש עם חבר בשם רומאנו- שהיה חברו הטוב, התמונה צולמה בשנת 1973 במחנה עמוס. התקופה הזו הייתה תקופה קשה מאוד, אז פרצה מלחמת יום הכיפורים וניתן לראות בתמונה שסבי וחבריו התכוננו למלחמה, התחמשו בפגזים והכינו את עצמם ליציאה לקרב. סבי בחר דווקא בתמונה זו מכיוון שאנו מציינים השנה חמישים שנה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים בה הוא השתתף.

התמונה מסמלת עבורו עוצמה וגבורה, "ידענו איך נכנסנו למלחמה, אך לא ידענו איך נצא ממנה"…

וכיום חמישים שנה לאחור סבי מביט בתמונה, מלא אושר, גאווה וסיפוק שהוא זכה להקים משפחה ולבנות בית בארץ.

הזווית האישית

גאיה מזרחי השתתפה בתוכנית הקשר הרב דורי במסגרת פרוייקט פר"ח בגליל התחתון ותיעדה את סיפורו של פיני גרינשפן בתשפ"ג 2023