מאגר סיפורי מורשת

שמי אריאל, אני מתעדת את סבא שלי במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

סיפור הצלמת וסוס העץ של סבא

סבא מספר: "כשהייתי בן שלוש שנים ועשרה חודשים, הייתה לי דודה – היא הייתה רווקה אז – והיא מאוד אהבה אותי – ככה אומרים, אני לא יודע. היא תמיד הייתה באה לאימא שלי וזה הפריע לה משום שאמי טיפלה בכל הבית, היינו שלושה ילדים בבית, אבא שלי עבד. אבא שלי היה נהג, הוא היה חבר בקואפרטיב של תחבורה, בסופו של דבר לאחר גלגולים שונים הם חזרו להיות קואפרטיב "אגד".

הדודה הזו, שהייתה אחותו של אבי, הייתה באה אלינו הביתה ותמיד הייתה משחקת איתי. יום אחד, זה היה יום שיש י אחר הצהרים, היא ביקשה מאימא שלי שתלביש אותי יפה, בטענה שהיא רוצה לצאת איתי לטייל. היא אמנם לקחה אותי לטייל, ובדרך לקחה אותי לסטודיו של צלמת. הצלמת צילמה אותי, כל המעמד עצבן אותי. נתנו לי לשחק שם עם אוטו מעץ, והתאורה והפרוז'קטורים שם הפריעו לי. אימא ואבא לא ידעו על זה.

מה שכן, אני זוכר שאחרי סשן הצילומים היא לקחה אותי בדרך חזרה, ואני נורא רציתי ללכת לחנות מסוימת. החנות הייתה ממקומת ברחוב הראשי – זה היה הדר הכרמל, המרכז של חיפה, היכן שנמצא אז שהטכניון הישן. אני ביקשתי מהדודה שתיקח אותי לחנות נעליים בשם "בתא". זו חנות של חברת נעליים ידועה מצ'כיה. מה היה מיוחד בחנות הזו? שהיה להם שם סוס מעץ – שנראה כמו סוס אמיתי לכל דבר: היה לו נפח, צורה וצבעים כמו לסוס, ניתן היה להתנדנד עליו. הדודה הסכימה, אך לצערי הרב החנות הייתה סגורה. זה היה מבאס.. חשבתי שהיום הזה ייגמר טוב, אבל הוא נגמר פחות טוב משום שלא יכולתי לרכב על הסוס הזה.."

סבא מספר את סיפור הצלמת וסוס העץ

סבא בן שלוש ועשרה חודשים אצל הצלמת

סיפורים על רכבת העמק מפי סבא

המשך הסיפור של סבא

סבא וחברים על רכבת העמק

הזוית האישית

אריאל: היה מאוד כיף לשמוע את כל הסיפורים והחוויות של סבא. ללמוד קצת יותר לעומק עליו ועל הילדות שלו.