מאגר סיפורי מורשת

שמי ערן כהן, נולדתי בישראל ביוקנעם מושבה בשנת 1949.

אני סבא של נועם שכטר. הצטרפתי לנכדי בתוכנית הקשר הרב דורי בביה"ס בו לומד. במהלך המפגשים סיפרתי לנכדי על נקודות זמן שונות מסיפור חיי, וכמובן על ילדותי בישראל.

נולדתי בישראל ביוקנעם מושבה ב5 לאפריל 1949 להורים ניצולי שואה, שהצליחו לברוח מהנאצים ולהגיע לישראל. ההורים שלי השתקעו בצריף קטן ביוקנעם, מכיוון שלא היו עדיין בתים פנויים, והם עבדו בכל עבודה על מנת להתקיים. כשעברנו לבית ביוקנעם בן שני חדרים כבר היינו ארבעה אחים, ישנו כולנו באותו החדר, ההורים בחדר אחד, שהיה גם המטבח, השירותים היו מחוץ לבית בפחון. במשך השנים אבא שלי הקים משק חקלאי שכלל פרות, תרנגולות וחקלאות, ואנו נאלצנו לעזור בניהול המשק, במקביל ללימודים. זה כלל חליבת הפרות, עבודות בשדה, איסוף מלונים, לפעמים בשעות מוקדמות עוד לפני בת הספר. הייתה לי ילדות מאושרת, למרות שלא היה לנו כלום, לא היה חסר לנו כלום. ידענו להעסיק את עצמינו ולהמציא דברים.

גלגולו של חפץ הבאתי למפגש רדיו טרנזיסטור קטן שהיה בבעלותו של אבי, ושאלתי את הילדים מי מזהה את החפץ הזה? הילדים לא ידעו מאחר והיום אין כמעט חפץ כזה. החפץ הזה, הטרנזיסטור, החליף את מקלטי הרדיו שהיו בעבר, מקלטים גדולים ומגושמים. אבי השתמש במקלט הקטן הזה עד ליום מותו, ואני לקחתי אותו אלי על מנת לשמור זיכרון ממנו.

החלומות שלי בשנות ה 60 אבי היה לוקח אותי בכל חג חנוכה, ברכבת לתל אביב, לראות תערוכה בנושאים שונים. באחד מהביקורים ראינו אדם יושב בפינת החדר ליד שולחן, ועל השולחן נוסעת רכבת מיניאטורית. מאד מאד התלהבתי מהדבר, ורציתי שיהיה לי גם דבר כזה, אך היו אילוצים שלא אפשרו לי כל השנים לממש את החלום והתחביב, עד אשר פרשתי לגמלאות. לאחר פרישתי יכולתי להגשים את החלום, להקדיש זמן ולהקים שולחן עם רכבות מיניאטוריות, דבר אשר גרם לי אושר ונחת והגשמת החלום. כמובן שהילדים והנכדים יכלו גם לשחק במערכת הרכבות.

תרופות סבתא – ראש שום למפגש הזה הגיעה אשתי חנה, סבתא של נועם, והביאה איתה ראש שום. השום שימש למעשה כתרופה נגד עקיצות דבורים. לאחר העקיצה מורחים מיד שום על האזור והכאב נעלם מיד. למדנו את זה משכנה שאמרה לנו לעשות זאת לאחר שנעקצנו, ומאז לכל הטיולים ציידנו את הילדים בשום למקרה שמישהו ייעקץ.

שחזור תמונה מהעבר לקחנו תמוה מבר המצווה של עמית, האח הבכור של נועם. בתמונה נועם שם את הראש על סבתא כאשר לא רצה להצטלם. בכיתה סבתא חנה שחזרה את התמונה עם נועם.

הזווית האישית

נועם: הי לי מאד כיף להיות עם סבא וסבתא גם במסגרת בית הספר. שמחתי ללמוד על העבר של סבא, היו דברים חדשים ששמעתי בתוכנית ולא ידעתי והכרתי לפני כן.

סבא ערן: הייתה תוכנית מיוחדת ונחמדה, לשתף בסיפורים ולייצר חוויות עם הנכד, נחמד גם לשמוע סיפורים של אנשים נוספים. הייתי שמח אף למפגשים נוספים.