מאגר סיפורי מורשת

שמי יאיר, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבתי, רינה גואטה, ומעלה סיפור מחייה אל מאגר המורשת של התכנית. סיפורה של סבתא עוסק בעלייתה לארץ עם בני משפחה, התגשמות החלום, שברו ובניית חלום חדש.

בשנת 1947, תס"ז, עלו ארצה מכפר קטן בארץ לוב באונייה הנקראת "גלילה", כל אנשי הכפר. עלו ארצה ילדים, משפחות, מבוגרים. לכבוד "החלום שהתגשם", כל אנשי הכפר חיברו שירי הודיה ושבח, וכל הדרך מארץ לוב ועד ארץ ישראל הם שרו ושמחו, אף על פי כל הסבל שהם סבלו בשהייה בים (מחלות ים וכדומה).

כאשר הם התקרבו ארצה יותר ויותר, אביה של סבתי אמר לה: "הנה בתי, רואים מרחוק את ארץ ישראל, ארץ הקודש והקדושה". כאשר הם הגיעו לאדמת ארץ ישראל, הם בכו (משמחה) ונישקו את הקרקע של ארץ ישראל.

לאחר מכן אנשי הכפר הלכו אחרי נציגי הסוכנות היהודית שהבטיחו להם שהם הולכים עכשיו לגור בירושלים. כאשר עלה הבוקר במקום החדש, הם גילו לתדהתם שהם יגורו ויפריחו את השממה בנגב, אף על פי שהבטיחו להם שהם יגורו בירושלים. בעיקרון הם היו אמורים להיות חקלאים, אולם הם לא ידעו לעבד את האדמה. ברם, הם לא התייאשו, מכיוון שדוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, בכבודו הוא ועצמו – הגיע על מנת לעודד אותם ולהדריך אותם לעבוד את האדמה.

הזוית האישית

יאיר הנכד המתעד: היה לי מרתק ומעניין ביותר, למדתי הרבה מאוד הן על סבתא והן על החיים של משפחתי בתחילת דרכם בארץ.