מאגר סיפורי מורשת

שני אביב פארי, אני משתתף בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי, פנינה דייגי. במסגרת מפגשי התוכנית ראיינתי את סבתי ושאלתי אותה שאלות

סבתא פנינה מספרת

נולדתי בכפר סבא בשנת 1951 למשפחת כץ. לאחר נישואי שונה שמי לפנינה דייגי. שם המשפחה המקורי היה ריבובסקי, בפולנית ריבה זה דג, כשאבא של סבא שלך הגיע לארץ בגיל 17 כחלוץ, בשנת 1924, הוא עיברת את השם לדייגי.

שמות הורי, שרה ואשר כץ, הם נולדו בפולין. הם הגיעו לארץ עם בנם,  בשנת 1947, אחרי מלחמת העולם השנייה. כשהיגיעו לארץ, הם שהו במחנה עולים בחדרה ומשם עברו לקיבוץ קריית ענבים, שם היו במלחמת העצמאות. אימא שלי עבדה במטבח והכינה אוכל לאנשי הפלמ"ח ואבא שלי נלחם והגן על הקיבוץ.

לאחר מכן, הם עברו לכפר סבא. אבא שלי ניהל סניף צרכניה, הוא היה איש חכם מאד, בעל ערכים וידע רב, אהב מאד לקרוא ספרים והיה פעיל מאד מבחינה פוליטית. אימי הייתה עקרת בית, אישה חמה מאד בעלת תושיה וחוכמת חיים.

סבתא מספרת על ילדותה

נולדתי בשנת 1951, גדלתי בשכונה קטנה, בבית קטן עם גג רעפים אדום, גינת פרחים מרהיבה ועצי פרי. למדתי בבית ספר ברנר בכפר סבא ואחר כך בתיכון כצנלסון. הייתי חברה בתנועת הנוער העובד והלומד ואהבתי את הפעילות בתנועה.

 בילדותי

בילדותי, הכל היה שונה, רמת החיים הייתה מאד צנועה. כל הוצאה הייתה מחושבת, לא היה לנו טלפון ולא טלוויזיה ובוודאי לא מחשב. הרדיו היה אמצעי הבידור היחיד, האזנו לחדשות, מוזיקה ותסכיתים.

היינו מאד מאושרים לשחק בחוץ, בנינו ארמונות בחול – כביש לא היה בשכונה שלנו. קפצנו בחבל, שיחקנו במשחקי כדור, "מחניים" "תחנות" "מחבואים" "תופסת" "קלאס" ועוד…

בחורף הבית חומם בתנור נפט, את הנפט מכר איש בעל מיכלית נפט רתומה לסוס שעבר כמה פעמים בשבוע בשכונה. חלב לא נקנה במכולת. כל בוקר עברה חלבנית עם עגלה סגורה רתומה לחמור ומכרה בקבוקי חלב, לפי דרישה. בבית לא היה מקרר חשמלי, אלא מקרר קרח מעץ. הקרח נמכר כגוש מלבני גדול (בלוק קרח). מוכר הקרח היה עובר בשכונה, מצלצל בפעמון גדול. ואנו הילדים רצנו אחרי העגלה שלו בתקווה להשיג כמה שבבי קרח ללקק כמו קרטיב.

אימא שלי אפתה עוגות ב"סיר פלא", וטחנה בשר לקציצות במטחנת יד. הכל היה שונה ופשוט. הבתים היו פתוחים, השכנים היו כמו משפחה, הייתה עזרה הדדית ודאגה אמיתית של אחד לשני. למרות שחיינו בצניעות והסתפקנו במועט, הורי היו מאושרים שהצליחו להינצל מאותה מלחמה איומה, בנו את ביתם והקימו משפחה לתפארת.

עם תום לימודיי התגייסתי לצבא, שירתי בצבא בחיל הקשר.

 בתקופת השירות הצבאי שלי בחיל הקשר

לאחר השירות הצבאי נישאתי לסבא בצלאל, ששירת בחיל האוויר בבסיס חצרים. גרנו בדיור צבאי בבאר שבע ואני למדתי בסמינר למורים. לאחר שלוש שנים עברנו לכפר סבא ושם נולדה אמך אפרת ואחיה עמית.

 אני וסבא בצלאל בצעירותינו

במהלך השנים, עבדתי כמורה בבית ספר בעיר וסבא שלך עבד בתעשייה האווירית. לאחר מספר שנים בנינו בית בכפר נטר, המושב, שאבא ואימא של סבך היו בין מייסדיו ושסבא שלך נולד וגדל בו. כפי שאתה יודע, עבדתי שנים רבות כמורה מחנכת. אהבתי מאד את עבודתי והקדשתי רבות לתלמידים שלי.

אני אוהבת מאד לעסוק במלאכת יד, ציור, סריגה ועבודות יצירה אחרות.  אני מאד אוהבת לטפח את הגינה. אני מאד אוהבת לארח את המשפחה בסופי השבוע ולהכין לכל אחד את המאכלים האהובים עליו.

סבא בצלאל

סבא שלך נולד בשנת 1948, בכפר נטר, הוריו עסקו בחקלאות (גידולי שדה ולול תרנגולות מטילות ביצים). הוא למד בבית ספר ויצמן בבית יהושע ואחר כך בתיכון החקלאי כדורי למרגלות הר תבור.

הוא שירת בחיל האוויר כמכונאי מוטס בטייסת מסוקים. סבא לחם במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה. לאחר שירותו הצבאי עבד בתעשיה האווירית עד לפרישה לגמלאות.

 סבא בצלאל בשירות הצבאי

כעת סבא מטפח את המשק, מתחזק את כל מה שצריך. סבא כישרוני מאד ויודע לבנות ולתקן הכל.

לסבא ולי, חשוב מאד הקשר ביניכם לבין הדודים ובני הדודים שלכם. אנו מקפידים לחגוג ביחד את החגים ולהנות בחופשות משותפות. משמח אותנו מאד שהמשפחה מגובשת וקרובה.

אני וסבא בצלאל

הזוית האישית

אביב: אני ממש שמח ששיתפת אותי וסיפרת לי על העבר של המשפחה שלנו.

סבתא פנינה: גם אני נהנתי מאוד והגעתי בשמחה ובאהבה.