מאגר סיפורי מורשת

שמי רוני עמרני, נולדתי בארץ ישראל בעיר חיפה ב 1949.

בילדותי גרנו בקריית ים בדירת חדר וחצי. היינו ארבע נפשות ( אבא אמא ואחי הבכור ).ולא היה לנו קל. לא תמיד היה אוכל על השולחן ,אכלנו הרבה ביצים לחם וריבה, בשר  היה רק בשבת. אבא שלי היה שוטר מ 1949 עד 1951 ולאחר מכן התקבל לעבודה בחברת אגד .

אני זוכר את העגלה שמוכרת קרח, ועגלות שבאו מהכפרים הערבים למכור ירקות. בתקופה ההיא לא היו מחשב, טלוויזיה וטלפון .הילדות הייתה קשה, תנאי המחייה היו קשים, אבל תמיד היינו שמחים. רוב היום היינו בחוץ, שיחקנו כדורגל, בנינו סירות והיינו גוררים אותן למים. לפעמים היינו מבלים בבתי קולנוע ולראות סרט, היה הדבר הכי מיוחד. כמה שנים מאוחר יותר עברנו דירה, לדירה יותר מרווחת בקרית ים שאבא שלי בנה כמעט במו ידיו, ושם נולדה והצטרפה למשפחה אחותי הקטנה.

בגיל שש עשרה וחצי עבדתי בצי הסוחר באניות ללא אישור ההורים, וראיתי עולם בהפלגות שעשינו. בגיל שמונה עשרה התגייסתי לצבא ליחידה קרבית. במלחמת יום הכיפורים נפצעתי מרסיס ואחרי שהחלמתי, עברתי ליחידה של הנדסה ימית.

כשנה לפני השחרור מהצבא, הכרתי את רחל סבתך, ובשנת 1972 נולד תמיר, אביך. ביום שתמיר נולד התקבלתי  לעבוד בחברת "אגד" כנהג סדרן, וכמדריך חדר כושר, בעקבות  קורס שעברתי במכון וינגייט.

בשנת 1979 התגרשתי מרחל , וב1985 התחתנתי בשנית עם אילנה ונולדו שני ילדי שירן ודניאל. לאחר כתשע עשרה שנה התגרשתי מאילנה. בשנת 2008 הכרתי את דינה שעבדה בארץ והיא ממוצא פיליפיני, לדינה יש בת בשם ג'ואנה שאותה אימצתי כבת.

בשנת 2016 יצאתי לפנסיה מחברת "אגד", והיום אני מסתכל אחורה, ולא מצטער על שום דבר. יש לי ארבעה ילדים, שישה נכדים ואני משתדל להיות סבא טוב ובדרך מנסה להנות מהחיים. על ידי נסיעות לחו"ל וכן הרבה ספורט.  עבדתי מאוד קשה, ועברתי הרבה דברים בחיים, ורוב הזמן ללא עזרה כלל. שרדתי בזכות עבודה קשה, התמדה ויושר. וכשאני מסתכל לאחור אין לי טענות ואני חי חיים מאושרים וטובים עם כולם.

הזווית האישית

 איתי: נהניתי מאוד לשמוע את סבא שלי מספר לי את סיפור חייו. לא ידעתי שילדותו לא הייתה קלה. אני מאחל לו שימשיך להיות סבא cool ומצחיק שעושה אתנו כיף חיים, ותמיד דואג לנו ומפנק אותנו.

סבא רוני: כיף היה לי לשבת עם איתי במשך מספר מפגשים ולספר לו את סיפור חיי. מאחל לכולם שהקרונה תחלוף מהעולם ונוכל להמשיך להנות ולבלות.