מאגר סיפורי מורשת

בס"ד

שמי עלמה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבא שלי, רומן שטיין, ומעלה את סיפורו אל מאגר המורשת של התכנית.

סבא שלי, רומן שטיין, נולד ב-19 ביולי 1939 בעיר אודסה על שפת הים השחור בברית המועצות (כיום אוקראינה) בשם ראובן. אביו של סבא היה מהנדס שהתמחה בתחום החקלאות, ואילו אמו הייתה עקרת בית. לסבא יש אח גדול ממנו בשנתיים ואח נוסף צעיר ממנו בתשע שנים. אבא ואימא שלו דיברו ביניהם יידיש, ואילו עם הילדים הם דיברו רוסית. ב-1941, כאשר סבא היה בן שנתיים פרצה מלחמה, כאשר הצבא של גרמניה הנאצית פלש לברית המועצות. סבא ביחד עם אימא, סבתא ואחיו הגדול נמלטו לסיביר, ואילו אבא של סבא שלי התגייס לצבא האדום ושירת כקצין בחיל התותחנים.

במהלך הבריחה סבא ומשפחתו נסעו ברכבת, וזאת לא הייתה רכבת רגילה שהייתה מיועדת לבני אדם אלא רכבת משא, שהייתה מיועדת לבעלי חיים כמו פרות, כבשים וכדומה. בקרונות היה מאוד קר ובגלל התקררות סבתא שלו חטפה דלקת ריאות ונפטרה במהלך הנסיעה, בעיר בלשוב. אחר כך הם המשיכו בנסיעתם לסיביר לאזור שלא נכבש על ידי נאצים. בסיביר הם שהו עד שנת 1944. ב-1944 אבא שלו חזר אחרי שהשתחרר מבית חולים הצבאי בגלל פציעות מרובות, ולכן קיבל תפקיד בעורף. לקראת סוף המלחמה ב-1945, כל המשפחה של סבא עברו לגור בעיר קירובוגרד (כיום קרופיבניטסקי). כשהיה ילד סבא החליף את השם לרומן בגלל אנטישמיות.

בעיר קירובוגרד סבא הלך לבית הספר אותו סיים ב-1956 עם מדלית כסף (כמעט בהצטיינות). אחרי סיום בית הספר הוא הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה במקצוע הוראת מתמטיקה ופיזיקה, אבל אחר כך עבר לעיר ריגה בלטביה במכון לתעופה אזרחית במקצוע של הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. אחרי סיום התואר סבא עבד בתעופה אזרחית כחמש שנים בעיר אוחטה, שם הוא היה מהנדס ציוד אלקטרוני ורדיו של מטוסים. בהמשך הוא חזר לעיר קירובוגרד, שם עבד כמרצה ומדריך בבית ספר גבוה לתעופה אזרחית במקצוע ציוד אלקטרוני ורדיו של מטוסים אזרחיים.

סבא הכיר את סבתא בעיר ריגה בשנת 1961 במהלך חגיגות יום הניצחון של ברית המועצות. סבתה למדה רפואה בריגה, ולאחר זמן מה שהם יצאו ביחד הם התחתנו. הודות לחוק שהיה נהוג בברית המועצות, לזוג נשוי היה חופש לבחור מקום שיבוץ לאחר סיום הלימודים. הם התחתנו בעיר קירובוגרד. בחתונה שלהם ב- 1962 נכחו משפחה קרובה וחברים. ב-1964 נולד הבן הראשון שלהם, לאחר תשע שנים נולד הילד השני שהוא האבא שלי, ולאחר חמש שנים נולד הבן השלישי. לאחר חתונתם סבתא וסבא נסעו לעיר אוחטה בצפון רוסיה, אבל אחרי כמה שנים חזרו לקירובוגרד כי הילד שלהם חלה שם בלי סוף וגם הם היו רחוקים מהמשפחה.

בסוף שנות ה-80 המשפחה של סבא החליטו לעלות לישראל. בשנת 1990 סבא ביחד עם אימא שלו, סבתא ושלושת ילדיו עלו לישראל. המשפחה הגיעה לישראל דרך הונגריה, כי באותה תקופה לא היו יחסים דיפלומטים בין ישראל לברית המועצות. בהתחלה התגוררו בעיר חולון, ואחר כך עברו לעיר בת ים, שם הוא גר עד עכשיו ב-25 שנים האחרונות. סבא וסבתא בחרו לגור בעיר בת ים, כי הם אהבו ים. סבא עלה לארץ כאשר הוא היה בן 50 והתחיל ללמוד שפה חדשה, היה לו קשה להשתלב במקצוע שלו כמהנדס אלקטרוניקה, ולכן הוא עבר לעבוד אצל אחיו בהנהלת חשבונות. אחר כך הוא עבד בארכיון של חברת פילת שעושה מבחנים פסיכומטרים.

כיום סבא פנסיונר אבל הוא עדיין עובד כאיש אחזקה בחברת חשמל. סבתא נפטרה לפני שש שנים. לסבא יש חמישה נכדים. הוא עושה התעמלות בבוקר, הוא אוהב ללכת לים ואוהב לראות סרטים. סבא אוהב לבשל ולחלק את הבישולים שלו למשפחה.

הזוית האישית

סבא רומן: סבא מאוד נהנה לספר את סיפור החיים שלו, סיפור המשפחתי שלו, והוא מאוד אהב שהתעניינתי.

עלמה הנכדה המתעדת: לי היה כיף לשמוע את הסיפורים ואת החוויות שהיו לסבא במשך חייו, למדתי דברים שלא ידעתי עליהם, על דברים שהוא עבר במהלך החיים שלו. אני חושבת שהתכנית קירבה אותנו.