מאגר סיפורי מורשת

סבתי רבקה מדר נולדה ב1950 בקרית ביאליק.

סבתא שלי כבר בילדותה, גילתה את תכונתה המיוחדת: החריצות. חריצות היא התנהגות המאפיינת אדם שמבצע את מטלותיו בזריזות ובהתמדה, כמו עבודה או לימודים, וממעיט מנוחה. החריצות הפוכה לעצלנות. אדם שיש לו נטייה לחריצות מכונה "חרוץ" ובנוסף גם "שקדן". חריצות כתכונה נתפסת כחיובית בצורה אוניברסלית ואפשר למצוא לה התייחסויות במקורות של דתות רבות. ויקיפדיה.

רבקה היא בת יחידה והיו לה רק אמא, אבא, דוד ודודה. היא נישאה לראובן בשנת 1972, וב-1997 נולדה לה בת בכורה עינת, ואחריה אסף ותמר ואז הגיעה מלחמת שלום הגליל. מלחמת לבנון הראשונה התרחשה ברובה בשטח לבנון בין ישראל לסוריה וארגוני טרור פלסטיניים שישבו בלבנון, וביצעו פיגועים בישראל ובמדינות נוספות. מבצע שלום הגליל נערך בין ט"ו בסיון תשמ"ב, 6 ביוני 1982, ל-י"ב בתשרי תשמ"ג, 29 בספטמבר 1982. לחיילים ששירתו בתקופה זו הוענק אות מערכת שלום הגליל. ויקיפדיה.

הכל התחיל כשביתה הקטנה של רבקה תמר הייתה בת רק עשרה ימים, ובעלה ראובן היה אז במילואים. בגיל שלושים ושתיים הוא גוייס במלחמת שלום הגליל, כמילואימניק. הם גרו בגבעת המורה צמוד לעפולה עילית, גבעת המורה הוא הר בגליל התחתון, ממערב לרמת יששכר וצפונית-מזרחית לעפולה. גובהו 515 מ' מעל לפני הים. "גבעת המורה" הוא אף שמה של אחת משכונות העיר עפולה המצויה על ההר, אך על ההר מצויים יישובים נוספים. ויקיפדיה.

היא עבדה אז כבודקת בדיקות דם, במעבדה בבית חולים העמק, וזאת היתה תקופה קשה בשבילה. כדבריה: "זאת הייתה תקופה מאוד קשה ולחוצה." היא לא ראתה את בעלה כשישה שבועות, ושישה שבועות של בדידות, בהם לא הצליחה ליצור קשר, היא  לא שמעה ממנו בכל דרך. לא דרך מכתב או גלויה ובקושי ידעה את תפקידו. היא לא ידעה מה שלומו ומה עלה בגורלו.

זו היה תקופה של תקווה והרבה עבודה קשה, כי זה לא פשוט להישאר לבד עם שלושה ילדים קטנים, שאחת מהם בת עשרה ימים.

היא אמרה  לי: "מלחמת שלום הגליל התחילה כשביתי הקטנה הייתה בת עשרה ימים, בלבד. נשארתי לבד שישה שבועות עם שלושה ילדים, לבד בלי יכולת לצור כל קשר עם בעלי, זאת הייתה תקופה מאוד קשה ולחוצה". מי שעזר לה הכי באותה התקופה היו הילדים שלה שנתנו לה חום ואהבה, שכל כך נזקקה להם, בתקופת הבדידות הארוכה. לבסוף סבא חזר מהמילואים בריא ושלם, והתקופה הזו חלפה והתחלפה בחיי משפחה מאושרים. וזה רק הוכיח לי שסבתא שלי היא גיבורה אמיתית.

הזווית האישית

אורי: כשבאתי לראיין את סבתי לא ציפיתי שאשמע ממנה סיפור כזה מיוחד. נהנית לשמוע את סבתא מספרת ואני מעריך אותה יותר.